קטגוריה: בלוג
בלוג

להידבק זה להיצמד?
אחת מהמילים הכי נפוצה היום בתקופת הקורונה היא להידבק. משמעות הלוואי של המילה להידבק היא לרוב שלילית, אך המילה דבקות בעולמה של היהדות היא חיובית ומשמעותית ומוזכרת בשלושה נושאים: בין איש ואישה, הקב”ה, ונחלה בארץ ישראל. בסרטון כאן נגלה את המשמעות של חיבור פנימי, שאינו מחייב היצמדות ויכול לבוא לידי ביטוי גם במרחק, גם בזמנים של סגר.

ניקוי רעלים אישי, חוסן לאומי וחיסון הקורונה
אם הקורונה היא מחלה כל כך קלה – למה כל המערכות הלאומיות כל כך בלחץ? ומה הקשר בין ניקוי רעלים אישי לבין חוסן לאומי ובין החיסון לקורונה?

קורונה ורדידות מחשבתית – מאמר לא מדעי בהחלט!
יש הרבה סיסמאות בנוגע לקורונה. מהקצה הסבור, שחייבים להתחסן ורק משוגעים לא מתחסנים! ועד לקצה השני שאומר: אסור להתחסן ורק משוגעים מתחסנים! ננסה להבין מה זה אומר עלינו; וגם תכל’ס – להתחסן או לא??

פעילות גופנית ואורח חיים יושבני
מהי הפעילות הגופנית המומלצת לבריאות הגוף? מהו אורח חיים יושבני ומה הן ההמלצות למניעת אורח חיים כזה? כמה כדאי שהדופק יעלה בזמן פעילות גופנית ולמ הצריך לשים לב בתרגילי כוח וגמישות?

איך נמנעים מנשנוש לילי מתמשך?
ארוחת ערב בפתח… אנו מגיעים אליה לאחר יום עבודה מפרך ובגלל עומס העבודה לא אוכלים בצורה מסודרת ולא אוכלים מספיק! עכשיו, כשמגיעים הביתה בערב, זה הזמן לפיצוי – גם קלורי וגם רגשי… מה שיוצר תגובה של חיפוש מזון. הופכים להיות ציידים לקטים, אבל במטבח… מה עושים?

שבת חול המועד פסח
חיי היומיום מלאים בקשיים של הישרדות – במערכות יחסים משפחתיות, בפרנסה, בבריאות, בחינוך ילדים ואלו החוסרים שאנו מבקשים מריבונו של עולם למלא לנו. וזה חשוב. יכול להיות שהבקשות למלא את החוסרים ההישרדותיים מקשות עלינו לבקש את המעבר. לריבונו של עולם יש את היכולת לגאול את העולם ממש.

להתכונן נכון לצום
הפסקת אכילה של 25 שעות, היא אולי אתגר מכובד להרגלים ולסגנון המחשבה שלנו, אבל זו משימה קלה לגוף… איך מתכוננים? מה כדאי לאכול? וכמה לשתות? ומה הכי כדאי לאכול בסעודה המפסקת? הכל בפוסט שלפניכם

שְבועות קדוּמות
איננו יכולים בכל יום לקבל מחדש החלטות לגבי כל הדברים אותם אנחנו עוברים בחיינו. מסיבה זו אנו לומדים מניסיון. כלומר, אנו ‘מקבלים על עצמנו’ מעין כללי אצבע, שלאורם אנו הולכים. הם מסייעים לנו להתנהל בחיי היום יום, בכדי שיהיה לנו מצע שעל גביו אנו יכולים לקבל החלטות. הבעיה היא, שהחלטות אלו הינן חיוניות מחד והרבה פעמים מטעות מאידך. אז מה עושים?

פרשת וישב
הדומיננטיות של יוסף תופסת מקום הממעיט את מקומם של האחים והם אינם מוכנים לכך. ומתפתח מנגנון הגנה של האחים אל מול האמת מתוך הרצון שגם הם יהיו חלק מהעם המתגבש, שיבואו לידי ביטוי מבלי להמעיט מעצמם אל מול יוסף. לפעמים צריך להתרחק מהאמת הגדולה , לא בשביל לברוח ממנה אלה בשביל להיות מסוגלים לפתח את העצמיות ולצמוח מתוך האמת

האם כדאי להידבק כדי ליצור חסינות עדר?
מי היא אוכלוסיה בסיכון? מה הם האתגרים שלה ביחס לנגיף הקורונה? למה הבעיה העיקרית שלה היא זמן ואנרגיה?

דואליות
בגישת מאפשרים, הדואליות אינה מהווה פער, אלא היא ביטוי של שני קצוות על פני ציר אחד. מעין שני קטבים, המייצרים מתח של הולכה ומאפשרים לייצר חשמל. בעצם דואליות מייצגת תנועה, תנועת חיים. על פי גישה זו אנו נאמר, שבטבעו, האדם כולל בתוכו את שני קטבים ולאמיתו של דבר ציר התנועה ביניהם זורם בצורה נינוחה וטבעית.

פרשת ויקרא
המפגש של ריבונו של עולם עם משה רבנו מאפשר להגדיר את המושג מפגש. יש הבדל מהותי בין ידיעה שכלית לבין לדעת את – מפגש עם הדבר. להכיר מישהו לאוו דווקא אומר שאכן מכירים , כשנפגשים איתו- יודעים אותו.

פֵירות ושומנים – היֵלכו יחדיו?
מה טבעונים אוכלי פירות יכולים ללמוד מהתזונה הקטוגנית? ומה ההיגיון בהמעטה של כמות השומן בתזונה טבעונית? צירופי מזון של פחמימות ושומנים ממקום שלא הכרתם

פרשת בראשית
בפרשת בראשית מתרחש המעבר מאחדות לפירוד, ואז גם מתגלים שמות הקב”ה שמייצגים את מידת החסד ומידת הגבורה. מערכת היחסים בין האדם לריבונו של עולם מתחילה בחסד ואז מתרחש הפירוד ומידת הדין באה לידי ביטוי על מנת שיוכל להתהוות קשר.

מהן הסיבות שבגללן איבדנו את תחושת הרעב?
אנו חושבים שאנו מכירים את תחושת הרעב מקרוב אבל האמת היא שאיבדנו אותה. אז מה גורם לנו לאבד את תחושת הרעב האמתית?
הסיבות הן מגוונות . במאמר ה תוכלו לזהות מה היא הסיבה שלכם.

לשמוח בחלקי
משפטים כמו “אני חסר ביטחון”, “אני יודעת להקשיב”, הם הגדרת ה’אני’ לפי המשמעות החיצונית. משום שהגדרת ה’אני’ לפי המשמעות הפנימית איננה שיפוטית. המשפטים יהיו – “יש בי את הכוח להקשיב”, “יש בי את הכוח לתת מקום לאחר”. חלק משמעותי מהגדרת ‘האני’ הוא ההפרדה בין האישיות לבין כוחות הנפש.

פרשנות לא נכונה לעִצבוב של הקיבה
הרבה פעמים בקליניקה, כשאני שואל נשים או גברים: “מהי תחושת רעב?” אני נתקל במבט מופתע. לכאורה זוהי שאלה פשוטה, כי אנו מתמסרים אליה הרבה פעמים ביום. אנו רגילים אליה ותמיד ‘יודעים’ מהי – כי אנחנו פשוט מרגישים אותה… מסתבר, שהרבה פעמים אנו טועים ופשוט מפרשים תחושות גופניות באופן לא נכון. מהן התחושות? למה אנחנו מתבלבלים? ואיך מלמדים את הגוף מחדש?

נגיף הקורונה
נראה שנגיף הקורונה הוא נגיף חדש, אך בעצם יש לו משפחה. מה הוא שמו האמיתי של הנגיף? מי היא משפחת הקורונה? ומהם הסימפטומים של הנגיף?