פרשת מטות מסעי
בשלושה דברים מצווה התורה להיות דבקים: בריבונו של עולם, בין בני זוג ובארץ ישראל. את עבודת האלילים מכנה התורה בשם "היצמדות". מה ההבדל בין "להידבק" ובין "להיצמד"? ולמה ידיעת ההבדל כל כך חשוב לחיים בכלל ולזוגיות בפרט?
שבת אחרי מות – קדושים
בפרשיות אלו התורה מציבה סטנדרט חדש, שונה וגבוה לעם ישראל על ידי הקדושה. כל איסורי ביאה הם מקרים קיימים בעולם העתיק ואפשריים. אך לא כל מה שזמין הוא טוב.
פרשת תזריע מצורע
יכול אדם לחשוב שמכיון שפגעה בו הצרעת ריבונו של עולם מרחיק אותו ממנו ואינו רוצה בקרבתו. אך לפי הסברו של רש"י אפשר להבין שדווקא ריבונו של עולם מחפש את קרבתו של האדם וע"י נגע הצרעת שהוא אכן ייסורים וסבל , עדיין אותו אדם ימצא מטמונים ואת קרבתו של ריבונו של עולם.
פרשת שמיני
בפרשת שמיני נכנסים הכהנים לעבודת המשכן בפעם הראשונה. ההתרגשות בעם גדולה. זמן קצר אחר כך נוצר שבר ממנו אנו לומדים שכל המוסיף גורע.
שבת חול המועד פסח
חיי היומיום מלאים בקשיים של הישרדות – במערכות יחסים משפחתיות, בפרנסה, בבריאות, בחינוך ילדים ואלו החוסרים שאנו מבקשים מריבונו של עולם למלא לנו. וזה חשוב. יכול להיות שהבקשות למלא את החוסרים ההישרדותיים מקשות עלינו לבקש את המעבר. לריבונו של עולם יש את היכולת לגאול את העולם ממש.
ערב פסח
אפשר ללמוד דווקא השנה שבזמני משבר כדאי וצריך להסתכל מנקודת מבט עליונה יותר ולראות את הגאולה, את היציאה מהעבדות לחירות , את גודל השעה. להיות נוכחים במציאות ולאפשר להקב"ה לגאול אותנו באופן פרטי וכללי.
שבת הגדול- פרשת צו
בפרשת צו מצווים הכהנים לשבת באוהל מועד שבעה ימים ולהמתין התקדמות יכולה להתפתח גם בזמן שהייה, המתנה. .ובאמת ביום השמיני הק"בה מתגלה
פרשת ויקרא
המפגש של ריבונו של עולם עם משה רבנו מאפשר להגדיר את המושג מפגש. יש הבדל מהותי בין ידיעה שכלית לבין לדעת את – מפגש עם הדבר. להכיר מישהו לאוו דווקא אומר שאכן מכירים , כשנפגשים איתו- יודעים אותו.
ויקהל פקודי
בצלאל משבט יהודה ואהליאב דן משבט דן- הם אלו האחראים לבניית המשכן לפי ומייצגים את החיבור משותף לקראת עבודה משותפת ומושלמת להשראת שכינה. אהליאב- מלשון אוהל- מייצג את הפנימיות שבחומר . בצלאל- מלשון צל ואל, יושב בצל ומחפש את האל- מייצג את הגילוי שבכיסוי. אלו שתי הכוחות שנמצאים בכל אחד מאיתנו
כי תישא
אמת כללית היא דבר מוכרח והיא כוללת כל. אבל האמת הפרטית, הקטנה היא זו שדרכה יש התפתחות. כל פרט נוגע במציאות האלוקית במקום שבו הוא מתחבר אליו. אמת מארץ תצמח- אמת חייבת לבוא מתוך דבר הצומח ,מתקדם, מתפתח , אמת שאפשרת חיים.