פרשת וישב

אמת מאירה
תחילתו של עם
אפשר לדמות את סיפורי האבות כזיגוטה המתפתחת.
התפתחות נוצרת מתוך זיגוטה – תא שמשתכפל ואז נוצרת הצורה.
אברהם הוא מידת החסד
יצחק מידת הגבורה
ויעקב הוא המתווך בין המידות ואז נוצרת מידת התפארת.

אחדות ואחידות
עד פרשה זו ההיסטוריה מתקדמת בצורה של בחירה ודחיה
מקין והבל ועד אברהם –
נחור נדחה- נבחר אברהם
ישמעאל נדחה נבחר יצחק
עשיו נדחה- נבחר יעקב
בפעם הראשונה בהיסטוריה יש התמיינות ולא בחירה
כל בני ישראל (יעקב) נבחרים .
הביטוי לכך נמצא בפרשת דינה ושכם כששמעון ולוי אומרים “כי נבלה עשה בישראל”…
כבר יש סוג של עם.
ההתמיינות מגיעה מאותו DNA , אך הביטוי שונה ף כל תא הופך להיות איבר שונה ואחר.
ההתמיינות מתחילה תהליך של אחדות ההפך מאחידות.
ישנם 12 טיפולוגיות, טיפוסים, ביטויים שונים לאותו הDNA .

יוסף והאחים
יוסף הוא הביטוי השלם לחיבור בין ידי עשיו לקול יעקב ולכן הוא ההמשך הטבעי ליעקב.
יוסף מופיע במלואו , מציב את האמת במלואה ללא פחד.
הדומיננטיות של יוסף תופסת מקום הממעיט את מקומם של האחים והם אינם מוכנים לכך.
לכן גם החזון , האמת של יוסף מרחיקה אותם ומעצימה את השנאה (שנאה בתורה מבטאת את כך
שהאדם לא יכול לסבול את נוכחותו של השני בקרבתו)
ומתפתח מנגנון הגנה של האחים אל מול האמת מתוך הרצון שגם הם יהיו חלק מהעם המתגבש,
שיבואו לידי ביטוי מבלי להמעיט מעצמם אל מול יוסף.
לפעמים צריך להתרחק מהאמת הגדולה , לא בשביל לברוח ממנה אלה בשביל להיות מסוגלים
לפתח את העצמיות ולצמוח מתוך האמת.

שתפו

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים