רצפת האגן ואיסוף או בסנסקריט – מולה בהנדה

רצפת אגן

שכבה דקה וחזקה, של שרירים ורקמת חיבור (הכוללת עצבים וכלי דם), בצורת ערסל או קערה, הסוגרים וחובקים את השטח בקרקעית האגן ומפרידים בין חלל האגן מלמעלה, לבין אזור פי הטבעת, פתח הנרתיק ופתח השופכה מלמטה.

“ערסל” זה, מתחבר מלפנים עם עצם הערווה; משני הצדדים – עם עצמות הישיבה; ובחלק האחורי של הגוף – הוא מתחבר אל עצם הזנב.

מעל רצפת האגן, ממוקמים איברי האגן הקטן – שלפוחית השתן, הרחם והחלחולת.
ברצפת האגן הנשי, ישנם שלושה פתחים: מלפנים השופכה והנרתיק ומאחור פי הטבעת.

מה הם שרירי רצפת האגן? 

הפרינאום / perineum – גיד מרכזי של חיץ הנקבים. שאליו נאחזים שרירים נוספים מהצדדים ומלמעלה. מיקומו אצל האישה הוא, בין הנרתיק לפי הטבעת.
הפרינאום חיוני לשלמות רצפת האגן ומשמש לעוגן לאגן, לאיבריו ולשרירים נוספים של האגן.

שרירי רצפת האגן מתחלקים לשלוש שכבות:
1. בשכבה השטחית, העליונה – בפרינאום, נמצא שריר בצורת שמונה, הסוגר על פתח הנרתיק, השופכה והדגדגן – בחלק הקדמי של הגוף. בחלק האחורי של הגוף, הפרינאום סוגר על פי הטבעת. בין החלקים הקדמי והאחורי, נמצא הperinial body – מרכז גידי שאליו נאחזים שרירים נוספים מהצדדים ולמעלה.
שכבה זו אחראית על תפקוד מיני תקין.

2. בשכבה האמצעית – נמצאים הסוגרים של השופכה ופי הטבעת, חלקם רצוניים וחלקם לא רצוניים. תפקידם הוא, לאפשר התאפקות של מתן שתן, או יציאה. שכבה זו מתאפיינת, בפעולת סגירה ללא שיתוף שרירי הבטן.

3. בשכבה העמוקה – ישנו מרבד שרירי, הנקרא lavator ani plate. מרבד זה כולל את קבוצת השרירים המרימים והפותחים. תפקידם הוא לאפשר התרוקנות, תוך שמירה על הרפיית הסוגרים ולכן לסייע בביצוע פעולות בזמן מאמץ, תוך שיתוף עם השרירים הסוגרים.

מהו תפקידם של שרירי רצפת האגן?

סגירה – סגירת הסוגרים של שלפוחית השתן והרקטום, כאשר אינם בשימוש ובכך הם מונעים בריחת שתן וצואה.
שליטה – כיווץ והרפיה של שריר שלפוחית השתן והרקטום בשעת פעולה – לאפשר התאפקות או התרוקנות.
הרמה– הרמה וקיבוע של האיברים הנמצאים ברצפת האגן.

בנוסף, לשרירי רצפת האגן תפקיד בתמיכה של משקל הגוף; סיוע בתמיכה נוספת במהלך ההיריון; הקלת תהליך לידה; ותפקוד תקין של שרירי הליבה, בכדי לאפשר תמיכה וייצוב של עמוד השדרה.

מיקום איברי האגן

מלפנים: שלפוחית השתן והרחם; ומאחור: הרקטום – החלחולת.

מה זו רקמת החיבור?

רקמת חיבור, היא רקמה התומכת באיברים או ברקמות אחרות. רקמה זו, היא הרקמה הנפוצה ביותר גוף האדם והיא אחת מארבע רקמות בסיסיות: רקמת חיבור, רקמת אפיתל, רקמת שריר ורקמת עצב.
רקמת חיבור מורכבת מתאים; מחומר בין תאי, או מצע בין תאי, שמורכב מסיבים חלבוניים; חומר יסוד אמורפי; ונוזל בין תאי. תפקידה הוא לספק תמיכה מבנית לרקמות אחרות, לקשור אותן, להפריד, להגן או לרפד.

מולה בהנדה

מולה – שורש
בהנדה – נעילה

מכאן שמובנו של המילה מולה בהנדה הוא נעילת השורש. כשאנו אומרים לאסוף מולה בהנדה, הכוונה היא בעצם לפעולת איסוף של קרקעית האגן. זו פעולה עדינה, המתחילה באיסוף שרירי קרקעית רצפת האגן כלפי מעלה ופנימה וממשיכה אל שרירי הבטן והשרירים המייצבים.

בזמן נשיפה – איסוף 

בזמן שאיפה – הרפיה

מיומנות האיסוף דורשת תרגול והבנה עצמית של כל אחת את גופה. היכולת להיות באיסוף לאורך זמן, דורשת תרגול עדין וזהו תהליך למידה נרכש, אך משתלם. איסוף קרקעית האגן בזמן נשיפה, מאפשר חיזוק של שרירי רצפת האגן ויציבה נכונה. כך נמנעת חולשה וצניחה של איברי האגן, דליפת שתן וצואה, כאבים בזמן יחסים ואפילו כאבי אגן וגב. 

מֵיכל האגן

אנו הנשים, עוברות שינויים הורמונליים, גופניים ורגשיים באזור האגן, מידי חודש בחודשו. אפשר אפילו לומר, שאותו מֵיכל האגן, המכיל גם איברים פנימיים רבים, מכיל גם את החוויות והרגשות שאנו אוספות במהלך החיים.
מבחינה רגשית, איסוף המולה בהנדה, מאפשרת את ‘נעילת’ האנרגיה באֵזור האגן ומהווה שמירה של האנרגיה, מפני פיזור שלה או ‘דליפה’. גם לכך ישנן השלכות רגשיות ונפשיות לאיכות חיים טובה יותר.