הגוף יבש? | מדריך צִמָאון למתחילים

מדוע מומלץ לשתות לפני הארוחה?

רמב”ם: “ולא ישתה מים בתוך המזון, אלא מעט ומזוג ביין; וכשיתחיל המזון להתעכל במעיו שותה מה שהוא צריך לשתות, ולא ירבה לשתות מים ואפילו כשיתעכל המזון” (הלכות דעות, פרק ד’, הלכה ב’).

מדוע אנו זקוקים לשתיה בזמן אכילה?

מזון מרוכז  

אנו אוכלים מזון מרוכז, כמו חלבונים מהחי, עמילנים ושומנים בריכוז גבוה, הדורשים נוזלים רבים לצורך פירוקם (מבחינה כימית, זהו תהליך הפוך מתגובת דהידרָציה / דחיסה. בתהליך דהידרָציה – על כל קשר בין חומצות אמיניות, או חד סוכרים, נפלטת מולקולת מים. כאן, בתהליך הפוך – ישנו פירוק של קשרים ופירוק כזה דורש מולקולת מים).

בהערת אגב נציין, שמכיוון שבהרגל אכילה כזה, הגוף זקוק להרבה נוזלים לצורך העיכול, הרי שלאורך זמן נוצר יובש בגוף.
היובש יכול להתבטא במספר מערכות של הגוף וכעת נציין דוגמאות בלבד.
עור ‘זקן’ יותר – כלומר, עור שלא חוזר במהירות למקומו ואינו אלסטי כראוי ובעל פחות נפח, הוא ביטוי די נפוץ.
חוסר נוזלים יכול להתבטא, גם במעיים יותר עצֵלות וריקון (יציאה) פחות מסַפֵּק, מכיוון שמערכת העיכול רירית וזקוקה ללחות רבה לצורך פעולה מיטבית.
יובש של הגוף, יכול גם להיות מורגש ככמיהה לשתות, כתחושה שכל הזמן חם ובצורך לשתות נוזלים קרים במיוחד.

מזון מבושל

אנו אוכלים מזון מבושל, שהנוזלים ניגרו ממנו החוצה בזמן הבישול.
על ידי השתייה אנו משלימים אותם.

מזון מתובל

כאשר אנו אוכלים מזון שמתובל במלח ותבלינים חריפים, הרי שהם ‘דורשים’ נוזלים כדי ‘לכבות את השרפה’:
למהול את המלח – פִּלפל – חומץ – חריף, הגורמים לגירוי מערכת העיכול.

גירוי מתמשך הוא מצב המסֵב נזק לגוף, מכיוון שהוא פוגע ברקמות ועלול להוביל לדלקת.
אפילו ליטוף בגב היד, שיכול להיות נעים מאוד ברגעים הראשונים, עלול להפוך למשהו מטריד מאוד, שיגרום לנו לסלק את ‘היד המלטפת’ שוב ושוב. אולי אפילו נראה את העור נהיה מעט סמוק יותר, כתוצאה מהמגע המתמשך. זה לא נעים לגוף. מדוע? כי הגירוי מתמשך.
לכן, אף על פי, שגירוי חד פעמי, נסבל היטב על ידי הגוף, הרי שיש לו מנגנונים ומערכות בכדי להמעיט את הנזק.
במקרה הזה, של אוכל מתובל, האסטרטגיה של הגוף היא, לדלל את החומרים המגרים במים – ועל ידי כך להפחית את נזקם.

מערכת עיכול חלשה

ישנה סיבה נוספת, עליה כותב הרמב”ם במקום אחר.
יש מי ש’הכוחות הדוחפים’, של הקיבה שלו, לא מספיק חזקים (= פריסטלטיקה של מערכת העיכול שלו חלשה) ולכן הגוף שלו זקוק לתִגבוּר של נוזלים, בכדי לעזור לעצמו להעביר את האוכל ל’תחנה הבאה’.

לפיכך, אדם שמרגיש צמא, תוך כדי הארוחה, או מיד לאחריה, יכול להסיק מכך שכפי הנראה אכל יותר מדי, או, ששרירי הקיבה שלו נחלשו כתוצאה מעודף אכילה.

למה שתייה בזמן ארוחה משבשת את העיכול?

אנו לא לועסים

שתייה בזמן שהאוכל בפה (כמו מרק, לדוגמה) גורמת לנו לא ללעוס היטב.
הנוזלים גורמים לאוכל, להחליק לנו לגרון ללא לעיסה, בדיוק כמו המים במגלשה בפארק מים, המסייעים לנו לרדת למטה במהירות רבה יותר.
האוכל מחליק במהירות רבה, במׂורד הגרון וכך משתבשת פעולה בסיסית באכילה נכונה, של הלעיסה.

תהליך העיכול מהיר מידי

הפה הוא רק תחנה אחת מיני רבות.
יש עוד תחנות רבות, שכל אחת מסייעת לשלב אחר של עיכול או ספיגה.
אם זו הקיבה שמסייעת בעיקר בעיכול חלבונים, או התריסריון המסייע בעיקר בעיכול עמילנים ועוד.
המים המוספים למזון משפיעים גם על כל אחת מהן וכך גם בשאר ה”תחנות” של מערכת העיכול, המזון לא שוהה מספיק זמן בכל תחנה ולא מתעכל כמו שצריך. 

דילול מיצי עיכול

 השתייה מדללת את מיצי העיכול ולכן הם פועלים בצורה פחות טובה. לכן העיכול האנזימטי נפגע, מה שעלול להוביל לתסיסה של האוכל וריקבון.

הרחבת הקיבה

השתייה גורמת לכך שהקיבה מתרחבת ולוחצת על השוער הוושטי התחתון והסרעפת, פעולה שיכולה לגרום לצרבת והחלשת הנשימה.

מה הבעיה בכך שהקיבה מתרחבת? ולמה לא לאכול יותר מידי? אפשר להרחיב כאן. (רמז: על צרבת ועוד שלל תשובות, במאמר)

אז מתי נכון לשתות

מומלץ  לשתות מינימום עשר דקות לפני הארוחה או שעה לאחריה.