יוסף ויהודה
מידת הדין המתחשבת
בפרשה זו יוסף יוצא מהבור ומתפקד כמשנה למלך.
יוסף המשביר- מלשון- יש בר – יודע לתת את התבואה, את הטוב לעולם.
ליוסף היכולת להתמודד בעולם עם מידת הדין.
מידת הדין יכולה שלא להתחשב במציאות העכשווית,
ליהודה היכולת לתת מקום לאמת, למידת הדין אך להתחשב במציאות העכשווית, בשאר הכוחות,
במי שעומד מולו .
לכן גם בעתיד המלוכה היא משבט יהודה.
מילה של יהודה
יהודה שותק לאורך כהסיפור של יוסף והאחים אך כשאין ברירה וצריך לרדת שוב למצרים עם בנימין,
יהודה מדבר אל יעקב דיבור פנימי אמיתי – אנוכי אערבנו , נותן לו את המילה שלו ויעקב משתכנע
מתוקף הדיבור הפנימי.
תפיסה עצמית של חסר לי
יוסף ה’ לי עוד- יוסף רוצה כל הזמן להוסיף עוד ולהשתלם אל האמת המוחלטת.
שואף אל בנימין, אל הנקודה הפנימית , ותובע את האמת גם בדרך אל האמת .
לאדם שלא ברמתו של יוסף הצדיק , במצב כזה יכול להיות שההדהוד של ההסתכלות על מה שחסר
במציאות העכשווית, באופן תמידי, תביא לכך שהתפיסה העצמית היא חסר לי.
תיקון התפיסה העצמית
מלכות יהודה באה לתקן , לתת את הקיום לאני הנוכחי, במצבו העכשווי
שבט יהודה נמצא מעורב בתוך העם , העם ממליך אותו.
צריך את היוספיות כדי שהאמת תהיה אל מול העיניים וצריך את יהודה כדי להיות מסוגלים להתקדם
אל האמת לא מתוך ביקורת תמידית אלה מתוך נתינת קיום לעצמי של עכשיו.
