פרשת ויגש

כשהמציאות מוכנה
מלכותו של יוסף מסתכלת על שורש המציאות, הנקודה הפנימית , הסתכלות על המציאות ושואלת
מה עוד היא צריכה כדי להתקדם
מלכותו יהודה- לא כופה את מלכותו , מדבר רק כשהמציאות מבקשת, כשיש נכונות במציאות.
יודע לפעול בשלושה מימדים לפי המציאות העכשווית:
יוזם – מול האחים כשמשליכים את יוסף אל הבור ומציע למכור אל הישמעאלים
לא לפעול ולשתוק – כשיוסף שם את שמעון בכלא
להציב גבול – כשמדבר אל יעקב וערב לבנימין
בפרשה הזו כשניגש אל פרעה שלושת המימדים מופיעים.
מדבר בלשון רכה ,
גם במלחמה- אפשר בכוח
תפלה – ניגש אל ריבונו של עולם
יהודה לא משתלט על האחים, ממתין לזמן הנכון, כשהמציאות מוכנה , ואז אין אפשרות להתעלם
מנוכחותו.
בהמתנה של יהודה, בריתמוס הנכון , יודע להמתין ולפעול.
אין אובססיה לתיקון כל הזמן אלא יש משמעות גם למציאות העכשווית הלא המתוקנת
יהודה- יודע להודות על האמת
הודיה- של תודה – להודות על המציאות הקיימת.
יהודה יודע לתת מקום לחולשות העולם הזה. לעולם הזה יש התנהלות עצמית ותנועה עצמית משלו.
יודע להתחשב בהתפתחות המוכרחת בעולם כדי ליישם רעיונות אידיאלים, חזונות

תגיות- מציאות, הודיה, המתנה

שתפו

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים