אחדות ואחידות
אחדות מלשון אחד.
“ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד”
למה אחד ולא ראשון?
האחד לא מתוך כמה. אחד הוא עצמו שלמות ,אחדות שכוללת בתוכה הכל.
ההסתכלות הכוללת, המרחב שבתוכו הכל נמצא ומתוכו משתלשלים כל הפרטים.
כפרט קשה לראות את האחד, את הכלל. כי הפרט מסתכל מתוך המבט שלו.
ההבדל בין אחד לראשון
הראשון- הדבר המידי שנגלה לעיננו- קדימות בזמן אך לא בטוח שיש לו איכות מיוחדת משלו.
באחדות- בתוכה יש את כל הגוונים.
אחדות היא לא אחידות.
הפרט לא יכול לראות את הצד השני, את הזווית האחרת. יש לו וודאות מוחלטת במה שהוא רואה, במציאות שהוא חווה.
הפרט רואה פרט מתוך כל הכלל.
אדם שרוצה להתאחד חייב להבין את המבנה שהאחדות מתפרטת.
ואז גם רוצה לנסות לראות את שאר הפרטים, את המציאות שהוא אינו חווה.
כדי לצאת מהפרטיות, צריך להתאחד עם השני.
וזו לו אחידות.
להיות אחיד זהו שכפול , להיות אותו פרט, אותה ראייה של המציאות. ואין ראייה של הכלל.
שונות אינה נפרדות.
השונה הנמצא אצל השני כדי שאוכל למצוא את הגוון שחסר ואז יכולה להתרחש התפתחות האישיות.
האישיות כוללת בתוכה הכל וכדי לפתח את כוחות הנפש צריך את הפרטים השונים.
