חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מה אוכלים בזמן מחלה?

לא אוכלים בזמן מחלה!!! אבל, אל דאגה – גם לא צמים…
אז מה כן עושים?! ומה ההיגיון בכל ההוראות הללו?

ננסה להסביר הפיזיולוגיה של המחלה האקוטית, בקצרה, במאמר שלפניכם ולהבין את ההוראות המעשיות הנגזרות ממנו.
הבנה נכונה, מייצרת תגובה נכונה, שהִנָה קריטית, לא רק על מנת לעבור את הזמן הזה כמה שיותר, אלא גם עם כמה שיותר תועלת לגוף.
האם באמת יכול להיות, שמחלה היא דבר המועיל לגוף? גם לגבי שאלה זו – במאמר שלפניכם:

האם רעבים באופן טבעי בזמן מחלה?

הנטייה הטבעית היא, להיות ‘לא רעבים’, בשעת מחלה. נטייה זו, ניכרת ביותר אצל ילדים. באופן טבעי, ילדים מחוברים יותר לאינסטינקטים שלהם, שלא הספיקו להתקלקל, על ידי הרגלים מקולקלים.

אחד מההרגלים הגרועים הללו, מוּזן על ידי התפיסה המוטעית – לתת לחולה לאכול כדי שיתחזק.
בתגובה, אנו אומרים משפט תמוה ומוזר: בזמן של מחלה אקוטית (=קצרה וחריפה), המזון מחליש את החולה ומחזק (מזִין) את המחלה.
במאמר זה נרצה להראות, שאכילה בזמן מחלה אקוטית, מחלישה את הגוף ומאריכה את זמן המחלה.

מדוע לא לאכול בזמן מחלה? 

מחלה אקוטית דורשת כוחות מהגוף

לא סתם בזמן מחלה אקוטית הגוף ‘מכבה מערכות’ וזורק אותנו למיטה / ספה כמו סמרטוטים.

הרבה פעמים, החום עולה, הכוחות יורדים, יש לנו רצון לעצום עיניים ולהתנתק.
כ
לומר, הגוף מאותת לנו להפסיק ‘לבזבז’ כוחות על הסביבה ולדומם עד למינימום האפשר – גם את מערכת השרירים וגם את מערכת העצבים.

כל הכוחות מנותבים פנימה, עם כוונה יסודית אחת: להפנות את כל האנרגיה של הגוף לכיוון של ריפוי.

ריפוי?? מה זה ריפוי?

במילה ריפוי, אנו מתכוונים, לדרישה של הגוף לשימוש מוגבר באנרגיה, לצורך שלוש פעולות עיקריות:

  1. בכדי להתמודד עם עודף הפסולת המצטברת בגוף (פירוט בפסקה הבאה).
  2. בגלל צורך מוגבר בהחלפת תאים עקב דלקת (כרגע איננו מבדילים בין Inflammation, לבין infection – המכונה ‘זיהום’, הכוללת גם עצירת התפשטות של גורם זר בגוף).
  3. הוצאת גורם זר המטריד את המערכת (כמו גורם המגרה את מערכת הנשימה – ולכן היא מייצרת שיעול, כדי לפלוט אותו; או גורם המזיק למערכת העיכול ולכן הוא מייצר שלשול כדי לפלוט אותו).

ניקוי רעלים 

בבסיס המחלות עומדת הרעלה.
במילה הרעלה אין כוונתֵנו לרעלים כמו אקונומיקה, או כספית.

בכל אכילה, גם טובה, נוצרת פסולת. פסולת זו חייבת להתפנות מן הגוף. כאשר פסולת לא מתפנה כראוי, נוצרת פגיעה בגוף ובאיברים.

כל הבריאות הביולוגית, מושתת על איזון עדין, בין הפסולת הנוצרת בתהליך חילוף החומרים של הגוף (לצורך מאמר זה, בהגדרה הזו, אנו כוללים גם את הפסולת המוכנסת אל הגוף מבחוץ – אם על ידי הנשימה של אוויר מזוהם ואם על ידי אכילה של מזון הכולל חומרים מזיקים, חשיפה לקרינה מזיקה ועוד) – לבין היכולת שלו לפלוט את החומרים המזיקים.

מחלה היא עודף פסולת

מחלה היא מצב של עודף פסולת שלא התפנתה.
כפי שאמרנו, בכל אכילה, גם טובה, נוצרת פסולת.
כאשר אנו ממשיכים לאכול כרגיל בזמן מחלה –
אנו מוסיפים פסולת על הפסולת שכבר קיימת – זו שבגללה נוצרה המחלה.

אנו רוצים להיפטר מפסולת זו ובוודאי שלא להוסיף פסולת אחרת.

אכילה מגבירה חום

האוכל עצמו יוצר חום. כל תהליך של פירוק בטבע משחרר חום (כמו ביקוע האטום) ולכן, בתהליך העיכול, בו אוכל מתפרק ליסודותיו, נוצר חום חדש.

אפילו המעי הגס, חם יותר משאר הגוף – בגלל הפירוק המתרחש בו. כמו החום הנוצר בערמת קומפוסט.
זו הסיבה שבגללה, במדידת חום רקטלית נקבל ערכים גבוהים יותר מאשר בפה בערך בחצי מעלה.

חום גוף, המוכתב על ידי מערכת ויסות חום

החום הטבעי שהגוף מפתח, הוא חום בריא שהגוף שולט עליו. בעזרתו הוא מחזק את מערכת החיסון להילחם במחלה.

חום גוף, כתוצאה מתנאים לא נכונים

עודף חום – חום הנוצר מדבר החיצוני לגוף. במקרים כאלה, אין לגוף שליטה על המצב, שכן הוא תלוי בבחירה הרצונית של האדם (כמה הוא יחליט לאכול? מה הוא יחליט לאכול? מתי הוא יחליט לאכול?) ולא בצרכים הפיזיולוגיים שלו.
בכדי לווסת חום שכזה, הנוצר על ידי תנאים לא נכונים, הגוף זקוק להשקיע אנרגיה נוספת – וזהו חום שאינו בריא.

מזון גוזל אנרגיה

זה נשמע משפט הזוי, או לפחות פרדוקסלי. לכן, קודם כל נדייק אותו ונאמר: “עיכול מזון גוזל אנרגיה”.
כעת ננסה להסביר בקצרה, מה ההשפעה של עובדה זו עלינו, בזמן של מחלה אקוטית:

כאשר אנו אוכלים, המון דם זורם אל מערכת העיכול, בכדי לאפשר את תהליך העיכול.
כאשר הגוף עסוק בעיכול, בזמן שהוא זקוק למנוחה, אנו מפסידים פעמיים:
גם אין מנוחה שלימה, כי הגוף חייב לעכל בכל כורחו – וגם העיכול אינו  טוב, כי הגוף עייף. (בדיוק כמו אכילה לפני השינה רק בצורה הרבה יותר מוגברת).

לכן, במשפט “מזון גוזל אנרגיה”, אין הכוונה שאפשר לחיות בלי לאכול.
באמת, במצבי חולשה מתמשכים (כרוניים), הדרך להבראה עוברת הרבה פעמים, דרך חיזוק איטי ומתמשך של הגוף. חיזוק זה נעשה על ידי אכילת מזונות איכותיים שיספקו אנרגיה, כמו גם חומרי מזון חיוניים אחרים.

לעומת זאת, ברוב רובם של המקרים, בזמן מחלה אקוטית, יש לגוף מאגרי אנרגיה המספיקים לו לצורכי הקיום המינימליים.
ממילא אנו שוכבים במיטה ופעולת השרירים מעטה מאוד.
אכילה בזמן הזה, ברוב במקרים, אינה מטיבה עם החולה, אלא מחמירה את מצבו, או מאטה את תהליך הריפוי.

אז מה כן אוכלים? 

ראשית נזכיר את העובדה, שילדים, שמעצם טבעם הם עדיין קרובים יותר לאינסטינקט הבראשיתי שלנו, בדרך כלל לא מחפשים לאכול בזמן מחלה אקוטית.

אנחנו המבוגרים לחוצים ודוחפים להם אוכל ‘כדי שיתחזקו’.

חשוב מאוד להקפיד לשתות מים

כל הזמן.

כמו רכב: אם אין מים ברדיאטור, הוא מתחמם.
גם כאן, אנו לא רוצים שחום יעלה, בגלל חוסר נוזלים.

אם מדובר בתינוק קטן או ילד שמתעקש לא לשתות, כדאי להכניס מים לפה עם מזרק קטן בצידי השפתיים.
בצורה כזו המים מחליקים לגרון. פשוט לעשות את זה כל כמה דקות, כדי לא להגיע להתייבשות.

במיוחד בזמן שהחום גבוה, תכיפות הצורך במים גוברת.

ואם ממש רוצים לאכול? 

אם בכל זאת כן יש דרישה לאכול , אפשר מיצי ירקות כמו מיץ גזר – סלרי – מלפפון ולהוסיף תפוח להמתקה (סדר גודל של חמישה גזרים, שלושה גבעולי סלרי, מלפפון). אם לא טעים המלפפון, או ירק אחר ,אפשר להוריד.

במקרים הכוללים מיחושי בטן, בחילות וכדומה, כדאי לשתות ב”שלוקים” קטנים. אפשר להוסיף חליטות מרגיעות כמו קמומיל, מליסה ושומר.

אם רוצים משהו חם:

אפשר תה ללא קפאין, כמו לדוגמה מסדרת הגן הקסום של ויסוצקי.
אפשר גם לבשל
מרק ירקות עשיר עם מגוון ירקות ולשתות את המים.
במקרה וממש רוצים לאכול אפשר להתחיל מפירות, שיחסית הם מלאי נוזלים וקלים לעיכול. אם יש דרישה ממשית לאכול משהו חם, אפשר לאכול גם את הירקות של מרק הירקות – כמובן ללא ירקות עמילניים כמו תפוח אדמה, בטטה, תירס. עדיף לטחון את המרק.

שיקום

לאחר ההחלמה, אפשר להוסיף מזונות בהדרגה, עד לחזרה לאנרגיות מושלמות 🙂

שתפו

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים