מסע יעקב
בפרשה זו יעקב יוצא למסע לקנות את ידי עשיו.
ידי עשיו זו לא התכונה הטבעית הראשונית של יעקב וכדי לרכוש את עולם העשיה הוא מוכרח לצאת
לחרן אל המקום הראשיתי, השורשי שבו יוכל לקנות וללמוד את עבודת השדה ולהכיר את
ההתמודדות עם העולם שבחוץ ההופך לאיש תם יושב אוהלים
20 שנה המקבילות לשנים של עשיו.
יוסף ועשיו
בלידת יוסף מרגיש יעקב שהוא מסוגל לחזור ולהתמודד עם עשיו .
יוסף מסוגל לעשיו משום שהם דומים בנקודה הפנימית.
יוסף- צדיק יסוד עולם
יוסף ה’ לי עוד – מלשון להוסיף.
בעולם הנצרות שכביכול משתייך לעשיו יש ייאוש מעולם המעשה.
העולם הוא עולם של חוטאים ועל מנת להתנקות צריך להתנתק מהעולם הזה.
אצל עשיו יש את הנקודה הפנימית אך הוא מוותר עליה ומרוב הבוז לעולם הזה הוא בוחר להתמקד
בהנאה מהעולם, בעשיה ללא הנקודה הפנימית – “הליעטני מהאדום האדום הזה”
כי מבחינת עשיו אין אפשרות של שילוב בין הנקודה הפנימית אל עולם המעשה, המציאות.
יוסף לעומת זאת לא מוותר על הנקודה הפנימית ויודע שיש יותר ממה שמתגלה במציאות .
היכולת של יוסף היא לקחת את התסכול ולהפוך אותו לדבר הדוחף לעשות עוד ולהוסיף טוב בעולם
לשינוי במציאות מתוך הנקודה הפנימית.
לכן בלידת יוסף הרגיש יעקב שיש לו את היכולת להתמודד אל מול עשיו.
