חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

שְבועות קדוּמות

עובדות או פרשנות?

שבועות קדוּמות הינן החלטות שקיבלתי בימי חיי, בין כהחלטה מודעת ובין שלא.

כלומר, כתוצאה מניסיון חיים כל שהוא, החלטתי לגבי דבר מסוים שהוא ‘רע’, או לגבי דבר אחר שהוא ‘טוב’.
דבר מסוים הוא ‘אסור’ ודבר אחר הוא ‘מותר’.

החלטה כזו יכולה להתקבל, כתוצאה מניסיון חיים אישי שלי, או ממפגש עם אחרים.
ההחלטה לסווֵג דבר מסוים כ’רע’ ולהימנע ממנו, או כ’טוב’ ולחשוק בו, יכולה להתקבל גם כתוצאה מניסיונם של אחרים – שהעבירו לי אותו בצורה חווייתית, שהשאירה עלי רושם פנימי.

מדוע בכלל, יש לנו צורך כאנשים, לנסח לעצמנו כללים, שאחר כך אנו כלואים בתוכם?

קבלת החלטות כתהליך התפתחות 

איננו יכולים בכל יום לקבל מחדש החלטות לגבי כל הדברים אותם אנחנו עוברים בחיינו.
מסיבה זו אנו לומדים מניסיון. כלומר, אנו ‘מקבלים על עצמנו’ מעין כללי אצבע, שלאורם אנו הולכים.
כללים אלה, מסייעים לנו להתנהל בחיי היום יום, בכדי שיהיה לנו מצע שעל גביו אנו יכולים לקבל החלטות.

לדוגמה, כשהייתי תינוק, אמא נתנה לי לטעום ברוקולי וזה לא היה לי טעים. עכשיו אני כבר ‘יודע’ שאין לי מה לחפש ברוקולי במקררים של המכולת.
זה חוסך זמן ומאפשר לי להתפנות לקנות מלפפונים וחסה – שאת הטעם שלהם אני ‘כן’ אוהב.
מצד שני, אם אני נשאר עם אותה ‘ידיעה’ מגיל שנתיים – לעולם לא אנסה לטעום ברוקולי, שאולי היום יהיה לי ממש טעים וקולע.

זו הסיבה, שהחלטות אלו הינן חיוניות מחד והרבה פעמים מטעות מאידך.

ללא ניסוח של כללים ברורים, לא נוכל להתקדם. כל הזמן נטיל ספק במה שאנחנו רואים ונרצה לדעת עוד: לדעת מה נכון, מה ‘הכי’ נכון, מה האמת… הכל כדי לקבל תמונה יותר שלימה של המציאות.
אבל המציאות מתבררת גם תוך כדי פעולה. המציאות עצמה מגיבה לנו ונותנת לנו משוב (פידבק) – וזהו משוב חשוב מאוד ומלמד לא פחות.
הרבה פעמים, הוא אפילו עדיף, על הלמידה הנעשית במחשבה בלבד, שכן היא עלולה להיות מנותקת ולא ראלית. נכונה מחשבתית ולוגית בלבד.

מאידך, אדם שלא מטיל ספק, שלומד רק בתנועה, הרבה פעמים חי באותה התבנית כל חייו. נתון למסגוּר מחשבתי, אותו רכש מניסיונו בגיל צעיר מאוד, או, שבכלל, ‘קנה’ אותו מאחרים מבלי משים והוא ‘תקוע’ עם חיים מחשבתיים שאינם שלו כל ימי חייו.

לכן, הדבר החשוב ביותר הוא לזכור, שכל ההחלטות שקיבלתי חשוב וכל ניסיון הוא ראוי – אך כולן הן חלק מתהליך ההתפתחות.

כלומר, מצד אחד ללמוד ולנסח לעצמי כללים, לצבור ניסיון ולפעול בעולם. מצד שני, לבדוק את גבולות הכללים הללו ולהרחיב אותם. גבולות גמישים, כדי להרחיב את האזורים הפנימיים אליהם אני מסוגל או מסוגלת לגשת.

להרחבה בנושא זה אפשר לקרוא במאמר גילוי וכיסוי

שתפו

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים