הרבה פעמים בקליניקה, כשאני שואל נשים או גברים: “מהי תחושת רעב?” אני נתקל במבט מופתע. לכאורה זוהי שאלה פשוטה, כי אנו מתמסרים אליה הרבה פעמים ביום. אנו רגילים אליה ותמיד ‘יודעים’ מהי – כי אנחנו פשוט מרגישים אותה… מסתבר, שהרבה פעמים אנו טועים ופשוט מפרשים תחושות גופניות באופן לא נכון. מהן התחושות? למה אנחנו מתבלבלים? ואיך מלמדים את הגוף מחדש?
איננו יכולים בכל יום לקבל מחדש החלטות לגבי כל הדברים אותם אנחנו עוברים בחיינו. מסיבה זו אנו לומדים מניסיון. כלומר, אנו ‘מקבלים על עצמנו’ מעין כללי אצבע, שלאורם אנו הולכים. הם מסייעים לנו להתנהל בחיי היום יום, בכדי שיהיה לנו מצע שעל גביו אנו יכולים לקבל החלטות. הבעיה היא, שהחלטות אלו הינן חיוניות מחד והרבה פעמים מטעות מאידך. אז מה עושים?
בהתחלה אנחנו מגדירים אותו במושגים בוסריים, בכדי שנוכל לדבר עליו. אבל, המושגים ישתכללו ויהיו שונים לחלוטין בסוף התהליך. הגדרת האני היא מחויבת, אבל טעות היא להישאר בהגדרה הראשונית. זהו תהליך מתמשך, ההולך ומתפתח כל הזמן
