התזונה הטבעית

איזה סוג לחם הכי מומלץ על פי הבריאות הטבעית?

לחם איננו מסוג הפחמימות המועדף על ידי שוחרי הבריאות הטבעית (אפשר לעין במאמר “מה מפריע לנו בלחם?“).
חומציותו בדרך כלל גבוהה והרבה אנשים מגלים שהורדתו מהתפריט עושה להם חיים קלים וטובים יותר, גם בגלל הסרת חלבון הגליאדין המצוי בו, שיכול לגרום לתגובות מעין אלרגיות.

שימוש במחמצת להתפחת הלחם, מעלה את הערך שלו, בגלל מספר סיבות:

1. הערך הגליקמי של לחם מחמצת נמוך יותר.
2. בתהליך ההתפחה האיטי של המחמצת, מתפרקות חומצות כמו חומצה פיטית המעכבת ספיגה של מינרלים – ולכן על ידי התפרקותה הערכים התזונתיים שבחיטה יכולים להיספג יותר בקלות.
3. בגלל שאין בו שמרים.
4. בנוסף, לפי הרמב”ם כדאי לא לשים שמן בבצק, מפני שהוא גורם לליחות.

האם מומלץ לאכול דגנים שעברו התפחה בחום?

יחסית למזון מתועש זהו מזון באיכות טובה, ללא תוספים וללא עיבוד גבוה.
מאידך, שיטת ההתפחה המהירה גורמת לפירוק מלא של הקליפה והגרעין, מה שגורם לכך שהאינדקס הגליקמי של מוצרים אלה גבוה יחסית.
בנוסף, אין שום שארית לחיידקי המעי לאכול, מפני שכל חלקי הגרעין נספגים כבר במעי הדק.

לכן, לא הייתי מציע להתבסס על סוג מזונות זה ולשמור על האיזונים של 70% חי לעומת מבושל.

האם מומלץ לשתות מים עם לימון בבוקר? האם כדאי לשלב לימון בתזונה היומיומית, או שאולי, החמיצות של הלימון מלמדת שזה לא נועד למאכל?

אין חובה לשתות מיץ לימון.

זו יכולה להיות הצעה נחמדה להתחיל איתה את הבוקר לאלו המחפשים משהו חם ובריא.

לגבי החמיצות של הלימון: ככלל אצבע אפשר לומר שזהו כלל נכון – שמזון שחמוץ לנו מידי, מר מידי, או באופן כללי לא נסבל היטב, כשהוא בפני עצמו – מלמד שאינו מזון מיטבי עבור מערכת העיכול שלנו.
אף על פי שזהו כלל נכון, אנו מתעלמים ממנו לא רק במקרה של הלימון, אלא גם, במקרה של תבלינים, של מיץ עשב חיטה ועוד.

זאת מכיוון, שבריאות טבעית נסמכת גם על הניסיון הרב של כל המטפלים במאות השנים האחרונות.
כידוע, בריאות טבעית נסמכת על 3 רגליים: ידע, התבוננות בבעלי החיים וניסיון.

לכן, טוב שיש כללים וטוב גם שיש מי שיאמר לנו כאשר יש יוצאים מן הכלל.

האם מומלץ להתנזר לחלוטין מקפה או שלא נורא פעם ב…?

כמו כל דבר, לא נורא פעם ב… (מלבד קוקה קולה, או מרגרינה – שזה באמת לאמיצים בלבד).
לגבי החיסרון בקפה עצמו, כדאי לקרוא במאמר: “מה הבעיה בעצם בקפה?”

האם אפשר  לאכול תירס חי או שאי אפשר לעכל אתו בגוף כמו תפוח אדמה ובטטה?

תירס ניתן לאכילה כירק, ללא בישול, ב24 שעות הראשונות לאחר הקטיף.
לאחר אותן 24 שעות מהקטיף, מולקולות של מים מתחילות להתנדף מהירק הטרי והסוכר הטבעי הקיים בתירס עובר תהליך ‘התייבשות’, הנקרא דהידרציה ונהפך לעמילן והוא ראוי לאכילה לאחר בישול.

האם הגוף יכול לעכל שומשום שאינו טחון?

רק אם לועסים טוב. בדרך כלל זה יֵצא כפי שנכנס…

זה מספר שנים שאני שותה שייק פירות בבוקר, בהתחלה קילפתי את השקדים ועם הזמן הפסקתי לקלף ואני שמה אותם בבלנדר כמו שהם, האם זה נורא?

לפעמים הפרקטיקה היא מכרעת.
ההבדלים במקרה כזה בין שקדים מושרים ומקולפים, לבין שקדים טריים ללא השריה וקילוף – הם רק ל”חומרא”.
כמובן, מי שזמנו בידיו ויכול ‘להחמיר’, או שחייב להקפיד על דקויות בגלל בעיה רפואית – הרי זה עדיף; מי שלא – העיקר שיאכל שקדים…

הרבה פעמים כשאנו אוכלים בריא, אנו מנסים לעשות את זה הכי בריא שאפשר ולכן כשזה לא מצליח, פשוט אומרים ‘ילללא אתגבר’, אבל… נשארים רעבים ובסוף אוכלים שטויות.
לכן, גם במקרה הזה – האויב של הטוב מאוד הוא המצוין.

יאכלו שקדים וישבעו…

האם תה ירוק מנטרל רדיקלים חופשיים או שעדיף להימנע ממנו?

תה ירוק מכיל פוליפנולים מסוימים וכן חומר בשם מנגן, המועילים לבריאות האדם, כאנטיאוקסידנטים טבעיים.
מאידך, בתה הירוק יש מעט קפאין ולכן אינו נכלל ברשימת המזונות המועדפים על ידי נאמני הבריאות הטבעית.
מאידך, מי שאוהב ורוצה לשתות – שימוש לא מופרז, יכול להיות בעל משמעות חיובית, בגלל תכולת הפוליפנולים הנ”ל.
בכל מקרה לא כדאי לצרוך אותו אחרי 16:00 אחר הצהריים בגלל תכולת הקפאין שלו.

מה הדרך הבריאה ביותר לנקות עלים ללא פיקוח הלכתי?

אפשר להשתמש ב”סטרילי” או בסבון אקולוגי.
לגבי פירות וירקות רגילים כדאי פשוט לשטוף בזרם של מים רגילים.

גידול הידרופוני נקי יותר

אגב, יש גם עלים ירוקים אורגניים עם פיקוח הלכתי ללא חרקים, כמו של ‘משק גידולי מים’, או של חברת ‘בודק’ שהיא כפי הנראה מרססת פחות, בגלל שיטת הגידול המנותקת מהאדמה.
שיטה זו נקראת: גידול הידרופוני.

בכל מקרה, זוהי התעסקות.

נבטים

נבטים יכולים לשמש לצורך תפקיד זה ובכך להיות לנו לעזר רב, לצרוך “עלים ירוקים”, ללא ריסוס וללא חרקים.
נבטים המתאימים למשימה זו במיוחד הם נבטים עם עלעלים ירוקים כמו נבטי חמניה ואלפלפא.
נבטי ברוקולי, הם סוג של ‘נבטי על’ (למרות שזהו מושג שאני מעט מסתייג ממנו – כי משתמע לפעמים, שהם המזור לכל התחלואים ובאים במקום גיוון תזונתי) ומסייעים רבות, בחיזוק המערכת החיסונית, במיוחד ביחס לסרטן. אבל, כמו בני הדודים שלהם, לדוגמה, נבטי הצנונית, הם חריפים במקצת ולא טעימים לכולם.

חסלט

על פי ניסיוני, גם אכילת “חסלט”, הידועים כמרוססים, מועילה ברוב המקרים לבריאות. באופן די מובהק, ניתן לראות שיפור, בהרבה מדדים של בריאות, במעבר לתזונה צמחית חיה, ירוקה, גם כשהיא לא אורגנית – ולדעתי היא עדיפה, על פני החלופה, שלא לאכול אותם.

ראליה של בריאות

כמו שכתבתי בכמה תשובות נוספות, כשמנסים להיות בריאים עד הסוף וזה לא תמיד אפשרי, הרי שהרבה פעמים, בסופו של דבר, אנו מוצאים את עצמנו אוכלים אוכל ג’אנק במקום אותו אוכל ‘מרוסס’ או לא מושלם..

יצחק בן אורי כותב שזרעי פשתן מגרים את דפנות המעי הדק ועלולים לגרום לדלקת ולבריחת נוזלים מהגוף. מאידך, אנו למֵדים שיש בהם אומגה 3 וכדאי לשלבם בתזונה, איך מיישבים את הסתירה? 

יצחק בן אורי מתייחס לליגנן המצוי בהם. זה היה הידע בזמנו, שהם רעילים.

היום יודעים שהליגננים הללו הם  פרוביוטיים ובנוסף פיטואסטרוגנים חזקים, מה שמסביר מדוע מגלים שהם מועילים כהגנה מפני סרטן השד.
בנוסף, מחקרים חדשים מלמדים שליגננים הינם נוגדי חמצון עוצמתיים במיוחד ויש אפילו המכנים אותם מעיין החיים.

אדם שאוכל תזונה נכונה ומדויקת אבל הוא עצוב או לא טוב לו עם אשתו וכדומה, אז חבל לו על המאמץ ולא יהיה ריפוי?

“חבל על המאמץ” ו”לא יהיה ריפוי” זו אמירה קצת קיצונית, אבל נכון הוא שיש לדוגמאות שנתת משמעות רבה!!

ראשית, חייבים לומר: כל דבר טוב שעושים -,מקדם אותנו אל הטוב.

לפעמים, כאשר אנו מתרכזים יתר על המידה בתזונה ואנו לא בתשומת לב לכך, שיש משהו פנימי ש”אוכל אותנו” – כל הכוחות שאנו מקבלים מהתזונה “יתבזבזו” שם.
בבריאות הטבעית אנו קוראים לתופעה הזו – דליפה אנרגטית.

יתרה מזו, יכול להיות שהעבודה והדיוק סביב התזונה יתנו תחושה ש”הנה, אני עובדת ומתקדמת” ויטשטשו את הצורך לתקן את הדבר הפנימי והעמוק שמטריד ולוקח כוחות.

יש לכם שאלה בנושא בריאות טבעית ואורח חיים בריא? נשמח לענות

יש לי שאלה