למה צריך להיפרד
מפרשת בראשית ועד נוח אנו חווים את טבע העולם להיפרד. ולאורך הפרשות אנו נפגשים
בהפרדות.
ננסה לגעת במשמעות לפירוד דרך נוח.
שבח או גנאי
אלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים ..
מפרש רשי בדורותיו – יש דורשים לשבח ויש דורשים לגנאי
בדורותיו – אלה הדורשים לשבח אומרים שבזמן של דור דל רשעים היה צדיק תמים, שלם.
בדורותיו- אלה הדורשים לגנאי – בדורו דור של רשעים , היה צדיק , אך בדורו של אברהם אבינו לא
היה נחשב צדיק.
להסתכל למציאות בעיניים
למה לחכמים יש את הצורך לחפש את הגנאי, את השלילי , להסתכל בעין רעה על נוח ?
חכמים רוצים להראות לנו את התמונה השלמה , ולהגיד לנו שלא להיבהל מחיסרון.
בנוח יש מעלות וחסרונות, ביחס לדורו הוא נמצא במדרגה מסוימת וביחס לאברהם אבינו פחות.
וחכמים מדגישים אין צורך להתרגש מכך, לפחד מלהגדיר את החיסרון במציאות.
יש לאדם את הרצון להראות את היפה, הנחמד, הנעים , הטוב ומחכמים אנו למדים לא לפחד
מהשבר, מהחיסרון שבמציאות.
להישאר מקורקעים
יש שתי בחינות של הסתכלות
הסתכלות כלפי מעלה- כלפי הוויה, אל הנותן חיים בחסד, אל האחדות, אל הטוב התמידי.
הסתכלות כלפי מטה- כלפי המציאות , להצליח לעבור את החיים , לפגוש בסיבה ותוצאה, בדין.
להסתכלות כלפי מטה יש משמעות , לשבר במציאות יש משמעות גדולה
מצד אחד יש את הגעגוע והכיסופים לחסד, לטוב, לטמיר , לנעלם, וזהו המצפן, ההכוונה מהי מטרתו של האדם.
ומצד שני דרך חווית החיסרון , השבר יש את האפשרות להשלים, להתקדם, להתפתח אל אותה המטרה.
אי אפשר להישאר רק עם הכיסופים, הגעגוע ,צריך להסתכל גם למציאות בעיניים , בשבר, בחיסרון,
ברע, ולתקן, להשלים.
הדרך לא להישאר תקוע בתוך קושי החיים, בחיסרון, בשבר היא דרך האיזון. דרך ההסתכלות כלפי
מעלה, כלפי כוח החיים, תנועת הטוב, השפע שזורם כל הזמן בכל עת. ואז הנפילה, החיסרון, השבר
הופך להיות מרחב של למידה, צמיחה והתפתחות.
דוגמא מעשית
יילד נכנס עם בוץ בנעליים וקופץ על הספה. התגובה יכולה להיות ספציפית לבוץ על הספה ודגש על
הלכלוך, ויכולה להיות באותה סיטואציה הסתכלות על כוח החיים של הילד, על שמחת החיים,
תנועת החיים שלו. כששמים דגש על כוח החיים שלו ואז מעירים על הבוץ בנעליים, זהו האיזון בין
ההסתכלות מעלה וההסתכלות מטה.
שבת שלום
תגיות- חיסרון, מציאות, שבר
