פרשת לך לך

להסתכל למציאות בעיניים
אדם בעולם המעשה , הפיזי מתמודד עם ענייני העולם הזה, בעולם של סיבה ותוצאה , וחיי היומיום
שלו מלאים בפרטים.
חשוב לזכור להסתכל גם הסתכלות עליונה יותר, מחשבה המסתכלת על תנועת החיים בכללותה ,
ללא הפרטים, על עצם התנועה על כוח החיים.
דוגמא לכך אפשר לראות דרך הבריאות הטבעית שבזמן כאב גדול או רגש לא נעים ההסתכלות על
כוח החיים הנוכח ואל התנועה שהמהלך חיובי ולכאב או הרגש יש סיבה על מנת לאפשר ריפוי .

נעים מאוד- זה אני
בכולנו יש את הגעגוע אל השלם, הטהור, אל האין סוף, כיסופים אל הטמיר והנעלם.
ויכול להיות שיתגלה רצון להיות בשלמות, בתיקון עולם, בנשגב , מבלי לפעול במציאות.
ואז נוצר הפער בין מה שבמחשבה למעשה.
אדם נמצא סיטואציה מסוימת שהמציאות לא מסתדרת לו והוא חווה עצמו כנכשל, לא מוצלח ומאוכזב.
זוהי ההזדמנות “לצלול” אל המציאות.
האכזבה נובעת מכך שיש תמונה דמיונית של מציאות שלא קיימת.
מהפער בין מה שהאדם מדמיין שבו הוא נמצא לבין המציאות האמיתית.
להסתכל למציאות בעיניים זוהי ההזדמנות להכיר את ה’עצמי’ האמיתי , לא זה המדומין ומשם
להתחיל ללכת לצעוד
התמונה הכרחית לחזון, למטרה, למען מה , אך בעולם המעשה- המציאות צריך ללכת , להתקדם אל
אותה התמונה גם כשהמציאות לא שלמה

שחקני ספסל
לעיתים אנו מתנהגים כשחקני ספסל המסתכלים על המציאות בחוץ ומרחיבים את הפער בין התמונה אל המציאות .
שבע יפול צדיק וקם – רק כשמתחילים ללכת אפשר ליפול ולקום.
הסתכלות חיצונית אינה מקדמת אל החזון, השלמות, האידיאל.
לך לך – צריך להתחיל ללכת, לא לפחד להסתכל על המצב ולשלוח קו אל העתיד , אל המעבר,
אל הארץ אשר אראך – אל המטרה

שתפו

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים