אחת שתיים ושלוש, או: התפתחות מאחדוּת לאַחֲוָה

אחת… שתיים… ו…שלוש

שלוש הוא העולם הבא, אליו הכל זורם:

מהו אחת?

הכל מתחיל מאחת: עולם אחד מרוכז, בו קיים הכל בצורה בלתי ניתנת לשיתוף או להמשָׂגה. זהו אחד, שאיננו ראשון, אלא האחד השלם הגדול. המציאות הראשונית, הגולמית, שהכל אחוד בתוכה ואין בה חיסרון. להרחבה ניתן לעיין במאמר התפרטות מתוך הכלל האחד.

זוהי האחדות הראשונה.

האל”ף היא של האחד.

שתיים הוא הצמצום

כל אחת, תמיד ממשיכה לשתיים: הצמצום, הוא תהליך של פינוי מקום מתוכי, בכדי לפנות אל האחר. .
זוהי פניה מהריכוז אל תשומת הלב, מהבִּלבדיוּת אל הלבד.
יש בי מקום לבריאה חדשה.

הבי”ת היא של הבריאה.

ה”טרגדיה” של אחת ושתיים

אחד הוא טרגדיה במובן מסוים, כי הכל קיים בו, אבל לא בגילוי. הוא מחובר רק עם עצמו ואין לו שום יכולת לצאת משם. ריכוז טוטאלי.
שתיים הוא גם טרגדיה במובן אחר – יש פיצולים, המון פרטים שיוצרים המון מחלוקות. הכל היה אחד וכל זה נשכח ואבד.

המטרה – שלוש:

צמיחה היא התנועה על הציר. הכיוון הוא – מתוך מה שכבר הכל קיים – ליצור מציאות חדשה של כל מה שקיים בי עם כל הפרטים, כלומר לנוע משתיים אל שלוש.

לגלות את האחדות של שלוש, להבדיל מהאחדות של אחד – היא בעצם לגלות, איך כל העולם עם כל הפרטים שלו, גנוז בי, כבר עכשיו.
יש לזה גם כיוון הפוך: איך אני כפרט, חלק מכל מה שקורה בעולם.

ברמז חשבוני נחמד אפשר לומר: 1+2=3. כלומר, מיזוג בין השלב הגולמי, האָחוּד, לבין ביטוי עצמי לכל הפרטים המתפצלים ממנו, יוצר דבר שלם, עם ציר התפתחות וגילוי שאין לו סוף.

לשלב הזה ניתן גם לקרוא – אַחֲוָה (בכתיב מלא: אחווה). באנגלית נקרא לזה Brotherhood. כל אחד שונה, אבל מחובר אל השני.

כלומר, שלוש הוא העולם הבא: העולם החדש וכל מה שעוד עתיד להתחדש על ידי בחירה.

כרגיל, הבחירה היא כפולה, דבר והיפוכו:

באחת אנו עדיין לא פועלים. זוהי הסכמה לנקודת מבט המקבלת את העובדה, שאנו לא ממציאים יש מאין, אלא מגלים את מה שיש.
הבחירה הראשונה, היא בשתיים: להוציא אל הפועל, מה שגנוז באחת;
והבחירה השנייה, היא בשלוש: לייצר אחווה, בין כל מה שקיים בשתיים.

אלו הן שתי תנועות סותרות מבחינה פנימית: האמירה הפנימית של התנועה הראשונה היא: “אני אינני מסתפקת בחיבור גולמי ורוצה לתת ביטוי לכל פרט ופרט” – כלומר, כל פרט הוא חשוב ואני אלחם על הופעתו. האמירה הפנימית של התנועה השנייה, היא תנועה המאחה את הפרטים המפוצלים.

כרגיל, אנו נדרשים לחיות במתח בין הקצוות, אותו מתח היוצר את תנועת החיים.

גילוי כוח החיים

גילוי כוח החיים הוא, שהפרטים באמת נאמנים אל הכלל וכוח זה הולך ומתגלה ומגלה עימו עוד ועוד תופעות חיים. התפתחות במובן של שכלול.

מבנה של שלוש נמצא בכל דבר – גם בתוך האדם עצמו:

אני תופס את עצמי כמשהו ספציפי;

אחר כך אני מתרחק מתפיסות מסוימות שלי לגבי עצמי ונפרד מהם וממה שהייתי;

ולבסוף אני מייצר קו שמחבר בין מי שהייתי לבין מי שאני, ובין מי שאני לבין מה שאני עתיד להיות.

גם ברובד הנאצל יותר זה כך:

בהתחלה הייתי מחובר אל הבורא;

אחר כך הוא הפריד אותי ממנו;

ולבסוף אנחנו מתאחדים שוב, מרצון = הרצון האישי הפרטי הנבדל שלי רוצה את החיבור ויש כאן שלוש חדש ולא חזרה לאחד.

סיכום התנועה מאחת לשלוש:

מטרת התנועה על ציר היא ליצור את השלוש: אחת הפך לשתיים והתוצאה תהיה שלוש.

גם בזוגיות

זוגיות  היא סוג של אחדות חדשה, שכוללת את שתי הניפרדויות של האיש והאישה.

גם כבני אדם כלפי העולם זה כך:

הקב”ה ‘שחרר’ לי את העולם בכדי לפעול בו ולשנות אותו.

אִפשר לי בו תנועה עצמית. והקשר ביני ובינו יוצר מציאות חדשה – אני והוא הושיעה נא.