חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מהו פרוטוקול +MATH לטיפול בחולי קורונה קשים?

ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו, כדי להעצים את בריאותנו כבר מעתה?

הבהרה: כל מה שנכתב פה, מוגש כמידע לציבור ואיננו המלצה ספציפית לאדם פרטי, מכיוון שכל אדם הינו עם מצב ייחודי ועליו להתייעץ עם איש מקצוע.

אז, בואו נתחיל:

ישנו איגוד רופאים בעיקר מארה”ב וגם מארצות נוספות, שהתחברו יחד לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה.

זהו ארגון רופאי ה- FLCCC (ראשי תיבות: Front Line Covid-19 Critical Care – רופאי ה’קו הקדמי’ לטיפול נמרץ בנגיף הcovid-19 – נגיף הקורונה).

מה זה הארגון הזה?

זוהי אגודת רופאים, שנוצרה על ידי חמישה מומחים לטיפול נמרץ, שפרסמו למעלה מ -1,000 פרסומים ומאמרים רפואיים. בהתבסס על מחקרים הרבים שמתפתחים במהירות לגבי נגיף הcovid-19 ומניסיונם הקליניים והמחקריים לגבי מחלות זיהומיות קשות ברחבי העולם, שנמשכו עשרות שנים, פיתחו אותם המומחים, פרוטוקול לטיפול בבית החולים עבור חולי covid-19.

מאז ההקמה, הצטרפו לחמישה אלה, מספר גדל והולך של רופאים מאשפוזים וטיפול נמרץ, שמזהים את הרציונל הפיזיולוגי הנכון, את המחקרים ההולכים ומתפרסמים – התומכים בפרטי הצעתם הטיפולית, ואת הנתונים המראים תוצאות קליניות טובות בבתי חולים שאימצו את משטר הטיפול שלהם. (מתוך אתר הFLCCC).

מה הדבר החשוב שהם רוצים לומר?

הפרוטוקול שהם פרסמו, נקרא +MATH ופורסם ב12 בנובמבר 2020. פרוטוקול זה מיועד לשימוש הרופאים, על מנת להנחות אותם, מהם צעדי הטיפול הקריטיים עבור חולים מאושפזים, לאחר שהם מפתחים קושי נשימתי וזקוקים לתוספת חמצן (חמצן משלים).
אותם רופאים, פרסמו ב18 לדצמבר 2020, סקירת ספרות מקיפה, ב”כתב העת לרפואה לטיפול נמרץ” (Journal of Intensive Care Medicine). זו הפעם הראשונה, שהפרוטוקול שלהם וכל התוצאות פורסמו בכתב עת שנבדק על ידי עמיתים.
המאמר מכיל השוואה של שיעורי תמותה בבית חולים, ביחס לנתוני תצפית שפורסמו בעבר וניסויים קליניים – ולטענתם, השוואה זו תומכת בפרוטוקול הטיפול בו הם תומכים.
נכון הוא, שישנם מומחים אחרים בארה”ב, שנותרו לא משוכנעים מתוצאות המחקר, מכיוון שהמאמר מכיל “רק שיעורי תמותה בבית חולים בהשוואה לנתוני תצפית שפורסמו בעבר וניסויים קליניים – ולא נתונים ממחקר מבוקר אקראי שבדק את הפרוטוקול”.
אף על פי כן, שווה להכיר את הפרוטוקול הזה – ולהפיץ אותו לרופאים המטפלים, מכיוון שהוא מדויק ובינתיים, נראה שיש לו תוצאות טובות.
הדבר נכון שבעתיים לגבי חולים שמצבם קצת מסתבך – ויכול להיות שעצה שלכם, לרופא, בזמן הנכון, תציל קרוב משפחה, או חבר.
זה ראשית לכל.

יש משהו שאנחנו יכולים ללמוד ממנו?

אבל, מה שחשוב יותר מבחינתנו הוא, שהפרוטוקול כולל שימוש בויטמינים ומינרלים, שאנחנו יכולים לצרוך בקלות, גם בזמן שאנחנו עם סימפטומים קלים בלבד, או גם לחיזוק הגוף, כמניעה. אבל עוד עוד לפני שניגש להמלצות הפרוטוקול –

הדבר הראשון לחיזוק הגוף ולמניעת מחלות הוא, כמובן: אורח חיים בריא

על כך תוכלו למצוא מאמרים רבים בקטגוריית הטיפים שלנו לבריאות הגוף, אבל באופן יותר ספציפי:

כאן, כתבנו כמה כללים בסיסיים לבניית תפריט יומי בריא;

כאן, אפשר ללמוד בקצרה על שייקים מתוקים ובריאים לארוחת בוקר.

במאמר הזה, דיברנו על המבנה הנכון של ארוחת צהריים – שלא תפיל אותך לקרשים ותאפשר לך להמשיך לתפקד;

ואפילו על ארוחת ערב בריאה דיברנו – ממש כאן, בקישור הזה. אלו מאמרים בסיסיים ויש עוד המון מה ללמוד כאן באתר. הכל מונח וגלוי – נשאר רק לשבת ללמוד 🙂 …

כמובן, שאפשר גם להירשם כאן – לקבלת המדריך המצולם החינמי, לחיזוק מערכת החיסון ויסודות אורח חיים בריא. במדריך זה, אנו עוברים על הרבה יסודות בריאות בקצרה – ותוכלו לקבל ממנו התחלה טובה, יסודית ותמציתית.

ועכשיו – בחזרה להמלצות הפרוטוקול:

כמובן, שכל מה שנכתב פה, איננו המלצה ספציפית לאדם פרטי, מכיוון שכל אדם הינו עם מצב ייחודי ועליו להתייעץ עם איש מקצוע.
זהו ייעוץ כללי, לפי המידע שצברו אותם הרופאים מניסיונם הקליני בטיפול בחולי קורונה וההמלצות שהם מציגים, עם מעט התאמות, שלדעתי חשובות:

מה בתכל’ס?

ויטמין C – בערך גרם, פעמיים עד ארבע פעמים ביום.
תיאמין (Thiamine) – ויטמין B1 – כ200 מ”ג. כדאי יותר לקחת אותו במהלך הבוקר.
ויטמין D – כ5,000 יחב”ל, בתוך הארוחה השומנית. עדיפות לתוסף המגיע בטיפות ולא בקפסולות.
אבץ – אבץ פיקולינאט 25 מ”ג. בלילה לפני השינה.
מלטונין (הורמון השינה – צריך מרשם רופא פה בארץ, להבדיל מארה”ב. בארץ, נמכר גם כתרופה בשם סירקדין ובארה”ב זהו תוסף תזונה הנמכר בכל חנות): כ6 מ”ג לפני השינה.
ואני מוסיף על דִבריהם עוד סעיף: מכיוון שלחומצות שומן מסוג אומגה שלוש, יש תכונות נוגדות דלקת – נבדק האם היא יכולה לסייע בהפחתת התמותה והתחלואה מנגיף הקורונה. מהנתונים במחקר הזה, שפורסם לאחרונה (ולא עבר עדיין סיקור עמיתים) וכלל פיילוט על מאה חולים עולה, שקיים קשר הפוך בין רמות EPA ו-DHA בכדוריות דם אדומות ובין הסיכון לתמותה. כלומר, בעת ההגעה לאשפוז נלקחו מאותם חולים בדיקות דם ונמצא, שככל שרמות אומגה שלוש בדם היו גבוהות יותר – כך שיעורי התמותה היו נמוכים יותר ביחס לאלו עם מדדים נמוכים יותר.
מכיוון שזהו מחקר ראשוני, הרי שהחוקרים קוראים להשלמת מחקרים נוספים – אבל שיש במחקר הזה היגיון ביולוגי שמצטרף להמלצות הכלליות להיות עם רמות אומגה שלוש גבוהות. לכן, תוספת של אומגה שלוש של חברה טובה, או בתזונה (כגון 2 כפות זרעי צ’יאה או פשתן ביום – יכולים לספק את כמות האומגה שלוש היומית ממקור צמחי; וגם דג סלמון ובורי יכולים לספק אומגה שלוש) יכולה להועיל לנו לבריאות הכללית וגם כפי הנראה בנושא הזה.

לאלו הרוצים להרחיב, נצטט מעט מתוך ההסבר שלהם, כדי להבין את ההיגיון הביולוגי – רפואי בפרוטוקול זה:

שלושת התהליכים הפתופיזיולוגיים המרכזיים שזוהו, בחולים עם נגיף הcovid-19, הם: היפוקסמיה (חוסר חמצן בדם) חמורה, דלקת יתר וקרישיות יתר.
פרוטוקול תרופות משולב זה, נועד לנטרל תהליכים אלה, באמצעות שימוש בחומרים בודדים, או בפעולות סינרגטיות.
תובנה ייחודית למחלה זו, שנעשתה על ידי חברי הקבוצה שלנו היא, שרוב החולים נוכחים בתחילה, בתגובה דלקתית בריאות הנקראת “דלקת ריאות מאורגנת” (organizing pneumonia). זוהי תגובת הגוף לפציעה – המגיבה היטב לטיפול בסטרואידים.

כאשר דלקת הריאות אינה מטופלת על ידי מענה מספק, או מדרדרת במהירות, נוצר מצב הנקרא: תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (Acute Respiratory Distress Syndrome – ARDS).

שני הטיפולים העיקריים, שיכולים להפוך ו / או למתן את הדלקת הקיצונית הגורמת ל- ARDS, הם השילוב של קורטיקוסטרואיד מתילפרדניזולון (Methylprednisolone – הרחבה למטה ב*) וחומצה אסקורבית (= ויטמין C, שהיא חומצה) נוגדת חמצון הניתנת לווריד ובמינונים גבוהים.

לשתי התרופות הללו, השפעות פיזיולוגיות סינרגטיות מרובות והוכחו במספר ניסויים מבוקרים אקראיים, כמשפרים את ההישרדות ב- ARDS, במיוחד כאשר הן ניתנות בשלב מוקדם של המחלה.
תיאמין (ויטמין B1), ניתן כדי לייעל את ניצול החמצן התוך תאי ואת צריכת האנרגיה, תוך הגנה על הלב, המוח ומערכת החיסון.
לאור החקירות הקליניות והמדעיות הרבות שהוכיחו רמות עקביות, ניתנות לשחזור ומוגזמות יתר של קרישה יתר, במיוחד בקרב חולים קשים, הפרין (Heparin), תרופה נוגדת קרישה, המשמשת למניעה ועזרה בהמסת קרישי דם המופיעים בתדירות גבוהה מאוד.
* Methylprednisolone – קורטיקוסטרואיד סינתטי; בדומה לתרופה דקסמתזון Dexamethasone שהיא גם נגזרת של קורטיזון – ועליה ממליץ ארגון הבריאות העולמי, כמפחיתה את שיעורי התמותה בחולים מאושפזים, עם covid-19, בדרגה חמורה.

בנוסף, מומלצת באותו הפרוטוקול:

התרופה פמוטידין (Famotidine – שהיא תרופה אנטי היסטמינית, ולפעמים הרופא יכול לרשום לכם אותה כתחליף חלש יותר לאומפרדקס, במקרה של חומציות בקיבה).
התרופה איברמקטין (ivermectin) – תרופה אנטי טפילית, הידועה בתור תרופה לסקביאס, שזכתה לתהודה מחודשת בעולם, בעקבות מחקרים שהציגו הצלחה בהפחתת השכפול של נגיף הקורונה.
וסטטינים.
רק טוב ובריאות לכולנו,
ציון

חיסון קורונה או לא חיסון? זו השאלה?

מוכנים לפתוח את הראש? ללמוד קצת לעומק ולדבר על הנושא בצורה מורכבת? אפשר לקרוא כאן מאמר שכתבתי בנושא, לאחר פניות שקיבלתי. כמו כל מאמר, הוא איננו ללא פגמים ומביא את דעתי, כפי שאני מבין את המצב היום.

אלו שבאמת מעוניינים להיכנס לעובי הקורה – קחו רבע שעה וקראו אותו בנחת. אם זמנכם לא בידכם – ואתם מחפשים שורה אחרונה – אפשר לגלול לסוף המאמר ולקבל את דעתי שם.

בהצלחה – ורק בריאות, ציון

יש לכם שאלה? נשמח לענות

יש לכם שאלה בתחום הבריאות ואורח חיים בריא ?אתם מוזמנים לשלוח לנו דרך הטופס הבא ונשמח לחזור אליכם עם תשובות

השאר תגובה

פוסטים אחרונים