איזון בתנועה

איזון – תנועה מול סטטיות

איזון בתנועה

הפרשנות הרגילה למושג איזון היא היכולת להישאר באותה תנוחה בלי ליפול.

זוהי פרשנות “ישֵנה”.

מהו באמת איזון? 

החיים הם “עֵרים” – מלאי תנועות ותזוזות, המפעילות עלינו כוחות מצדדים שונים.
על כן, איזון “עֵר” הוא איזון דינמי, לא סטטי.
איזון זה מבטא את היכולת לחזור אל נקודת שיווי המשקל הפנימי, תוך כדי תנועה.

אפשר לראות את הרעיון הזה, מתבטא בצורה יפה, בשמירה על שיווי המשקל של הגוף.
בעצם, בכל צעד שאנו עושים, אנו מנתקים רגל אחת מהקרקע וכל שיווי המשקל מונח עתה על רגל אחת בלבד – זו שלא הרמנו. זו תופעה של חוסר שיווי משקל. יכול להיות שקשה לנו להבחין בחוסר שיווי המשקל הרגעי, מכיוון שאנו כל כך רגילים ללכת. אבל זקנים, או בעלי מוגבלויות, מרגישים זאת בכל צעד וצעד. גם אנו נוכל בקלות להנכיח את תחושת חוסר שיווי המשל שיש בהרמת רגל, אם נבקש עכשיו להישאר עם רגל אחת מורמת למשך עשרים או שלושים שניות ברצף.

ללא יציאה משיווי משקל – אין התקדמות

בעצם, ללא הסכמה ‘להסתכן’ ולאבד את שיווי המשקל שלנו, לוּ אף לרגע קט, לא נוכל להתקדם לעולם. נישאר קפואים במקום, בכדי לא לאבד את שיווי המשקל ואולי ליפול.

כלומר, כשאנו מדברים על שמירת שיווי משקל, אנו רוצים שהוא יתרחש למרות התנועה החיצונית של הגוף, או, למרות התנועה החיצונית המופעלת מבחוץ על הפרט.

להישאר בשיווי משקל, כשאנו שוכבים על המיטה ולא זזים – זו לא חׂכמה גדולה…

יש משפט יפה האומר: אם הרגשת שהייתה לך “הארה” לאחרונה – לך לסוף שבוע אצל ההורים… 🙂
המדרגה החדשה אליה אנו מדמיינים שהגענו, נבחנת תוך כדי החיים – כשכל הווקטורים במציאות מופעלים ואנחנו נדרשים להגיב אליהם תוך כדי איזון. לא כשהכל ‘רדוּם’, בסדנת ויפסנה, על הר בהודו. שם, אולי, רוכשים כלים, אבל האישיות עצמה, מתקדמת על ידי תנועה ובמאמץ.

כאמור לעיל, זה נכון גם לגבי העברת שיווי משקל – שזוהי צורת הביטוי של צורך באיזון הנוצר כתוצאה מתנועה, הנוצרת מיוזמתו של האדם ולא כתגובה שלו לתנועה המופעלת עליו.

איזון בגוף ובנפש

זה נכון בגוף וזה נכון גם בנפש. שיווי משקל פנימי – אין משמעותו, שאני אדיש (בלעז: אַפַּתְיָה) למתרחש ושום דבר לא גורם לי לרגשות עזים. גם שם, בתוכינו, ישנה נקודת שיווי משקל פנימית, אליה חוזרים למרות כל התזוזות החיצוניות – המאבקים – הרְגשות שעולים ויורדים ומתחלפים תדיר.

שיווי משקל מחשבתי

גם במוח החושב 50,000 מחשבות ביממה, ישנה נקודת מחשבה, המנוסחת במילים: “יהיה בסדר”.

ככל שאנו יותר נוגעים בה תדיר, אנו בשיווי משקל, תוך כדי שינוי מתמיד.

לחזור אל עצמי

המיוחד בתנוחות שיווי משקל הוא, שהן תמיד ניתנות לחידוש.

גם אם יצאנו משיווי המשקל – תמיד ניתן לחזור ולתרגל אותו.

תמיד יש לאן לחזור. יש את עצמי.

כשאני חוזר אל עצמי – עצמיותי, אני מגלה את עוצמתי ומפתח את עצמאותי.

הרחבה לנושא הזה אפשר למצוא במאמר תנוחות שיווי משקל- לא מה שחשבת…

שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים

מתלבטים? אני מבין אתכם.

תרגישו בנח לשאיר פרטים, נשוחח ונתלבט יחד
נראה איך אפשר לעזור.