הפסקת אכילה של 25 שעות, היא אולי אתגר מכובד להרגלים ולסגנון המחשבה שלנו, אבל זו משימה קלה לגוף… איך מתכוננים? מה כדאי לאכול? וכמה לשתות? ומה הכי כדאי לאכול בסעודה המפסקת? הכל בפוסט שלפניכם
הרבה פעמים בקליניקה, כשאני שואל נשים או גברים: “מהי תחושת רעב?” אני נתקל במבט מופתע. לכאורה זוהי שאלה פשוטה, כי אנו מתמסרים אליה הרבה פעמים ביום. אנו רגילים אליה ותמיד ‘יודעים’ מהי – כי אנחנו פשוט מרגישים אותה… מסתבר, שהרבה פעמים אנו טועים ופשוט מפרשים תחושות גופניות באופן לא נכון. מהן התחושות? למה אנחנו מתבלבלים? ואיך מלמדים את הגוף מחדש?
כמו כל גוף חי – אנו זקוקים לאנרגיה כדי לחיות. מסיבה זו אנו יוצאים ‘לצוד’ – הולכים למטבח, פותחים את המקרר, או חושבים על מסעדה טובה בקרבת מקום. מחפשים מזון, או במילים אחרות – מחפשים מקור אנרגיה. את התחושה הזו של האנרגיה אחרי ארוחה אנו מרגישים בכל הגוף, ואנרגיה זו מיוצרת בכל תא ותא מהגוף שלנו.
אנו רגילים לייחס חשיבות גדולה מאוד לשאלה ‘מה אנחנו אוכלים’. בנושא זה נכתבו פורומים שלמים ומחקרים עד אין קץ. האמת היא שלשאלה איך אנחנו אוכלים, ישנה חשיבות גדולה ומשמעותית, פעמים רבות יותר מאשר מה אנחנו אוכלים. במאמר זה ננסה לגעת בכללים הנובעים מעובדה ביולוגית פשוטה, ללא יחסי ציבור ראויים.
אנו חושבים שאנו מכירים את תחושת הרעב מקרוב אבל האמת היא שאיבדנו אותה. אז מה גורם לנו לאבד את תחושת הרעב האמתית?
הסיבות הן מגוונות . במאמר ה תוכלו לזהות מה היא הסיבה שלכם.
רעב אמיתי הנו צורך פיזיולוגי של הגוף הנובע מחוסר של תאי הגוף בחומרים לצורכי אנרגיה, או בנייה, לצורך פעילותם הביולוגית. לשם כך, יש בגוף מספר מנגנונים שנותנים למוח חיווי לגבי שובע או רעב , אך אף אחד מהם איננו גירוי המגיע מבחוץ, אלא צורך המגיע מבפנים. איך יודעים האם זו תחושת רעב אמיתית, או תיאבון המגיע מגירוי חיצוני?
אחת הסיבות לחולי, יכולה להיות לעיסה מהירה. לכן, כדאי להפנות את תשומת הלב, לאופן הלעיסה, בכדי למנוע מחלות ולהיות בריאים יותר. יתרונות הלעיסה הם רבים. מהם?
כשאוכלים יתר על המידה איברי העיכול מותשים ונחלשים ומערכת העיכול אינה מתפקדת כראוי. ולכן ההמלצה היא לא לאכול עד שמרגישים שובע מלא, אלה להשאיר קיבה מעט ריקה.
אנו אוכלים מזון מבושל ומאוד מתובל והגוף מבקש לשתות בזמן הארוחה. שתיה בזמן הארוחה משבשת את העיכול. מומלץ לשתות מינימום עשר דקות לפני הארוחה או שעה לאחריה.
מכיוון שאנו מסונכרנים עם אור השמש, יש הפרשה פחותה של אנזימי עיכול בלילה, ביחס להפרשתם באמצע היום. אם נתחשב גם בשקיעה וגם בכך שקמים היום מאוחר מהזריחה, נראה כי זמן סיום האכילה הראוי הוא סביב 19:00-20:00 בקיץ וסביב 18:00 בחורף.
