יום כיפור מתקרב וכדאי להכין את הגוף לקראת הצום בשתיה ובתזונה נכונה
שתיה
1. כמויות, ושתיה בלגימות קטנות: החל מיומיים שלושה לפני הצום, כבר כדאי לשתות יותר.
לא כמויות גדולות בבת אחת, אלא כמויות קטנות המחולקות על פני כל היום, כך שסך כל השתייה היומי יהיה גבוה (חישוב הנוזלים המקובל הוא משקל גוף חלקי 32. ביומיים – שלושה הבאים נעלה את זה ל120%-150%).
באופן הזה, הגוף מסוגל לאגור יותר טוב את המים במערכות שבהם הוא מאחסן אותם (כגון לימפה, בתאים עצמם, במערכת העיכול ועוד). שתיית מים בכמות גדולה, מדללת את המלחים בדם – מה שגורם להפרשת המים העודפים בשתן.
בהקשר הזה לא כדאי לסמוך על תחושת הצמא, אלא להקפיד על שתיית הכמויות הדרושות.
2. קפה ושאר סטימולנטים (מעוררים): כדאי כבר מעכשיו להמעיט למינימום האפשרי את צריכתם. הטוב ביותר הוא להפסיק. כך תסמיני הגמילה (כאבי ראש וכולי) לא יהיו ביום הצום עצמו, אלא לפני כן.
בנוסף, כל הסטימולנטים הם חומרים משתנים (מכיוון שהגוף רוצה להיפטר מהם – הוא מדלל אותם במים ושולח אותם החוצה), ולכן מיעוט הכנסתם לגוף = שמירה על מאגר הנוזלים בגופינו באופן יותר יעיל.
3. אם מים צוננים גורמים לכם/ לכן לשתות יותר – נא לדאוג שיהיו מים צוננים זמינים. לי, באופן אישי, מים בטמפרטורת החדר, הרבה יותר מתאימים וגורמים לי לשתות הרבה יותר מאשר מים קרים.
4. לגבי יום X, ערב הצום: באופן כללי – לא להילחץ מזה שצמים יום אחד…. יש אנשים שצמים שבועות שלמים למען בריאותם וכל נזק לא נגרם מחוסר אכילה של יום אחד, רק תועלת. אך הקושי האמיתי הוא חוסר השתייה ולכן אנו חוזרים לדגשים של כל מה שכתוב לעיל.
תזונה
בשל סיבה זו,(הצמא) חשוב לזכור לא לתבל הרבה! כמה שפחות תבלינים, בעיקר מעט מלח/ רוטב סויה, פלפל שחור/ חריף וכדומה. הגוף מחפש איך “לכבות את השריפה”, או לדלל את כמויות המלח; וזה כמובן – על ידי מים.
מבחינת תזונה, אין צורך בתפריט “כבד” שרק יעמיס על הגוף ויעשה אותו יותר תשוש. כדאי לאכול מזונות מזינים, השומרים על רמות סוכר מתונות (כי אם יש עליה גבוהה – יש ירידה לאחריה, מה שמגביר את הצורך בעמילנים).
אפשרי לנשנש אגוזים במהלך היום, אבל… לא להגזים ולא להילחץ ולאכול בלי סוף. סתם מכביד!!
חשוב להזכיר לעצמנו
כמו שאמרנו, הפסקת אכילה של 25 שעות, היא אולי אתגר מכובד להרגלים שלנו, אבל זו משימה קלה לגוף…
אכילה של מזון מרוכז, דורשת נוזלים רבים יותר לצורכי העיכול – ולכן, שוב, אנו רוצים לשמור על משק הנוזלים בגוף, במיוחד בשבוע עם עומס חום כל כך גדול.
תכל’ס, מה עושים בבוקר?
מי שרגיל.ה לאכול פירות בבוקר – יכול.ה להמשיך בכך ולהוסיף שקדים, מעט יותר מהרגיל. אפשר גם שייק, עם תוספת של מעט טחינה ולמי שיש ספירולינה – אפשרי בהחלט להוסיף כפית עד כף.
במקום פירות, אפשר להשרות (או לבשל) כוס קוואקר עם כף זרעי צ’יה ולהוסיף מעט דבש / סילאן להמתקה, יחד עם קינמון לפי הטעם. לאלו שיש תחת ידם, כדאי להוסיף גוג’י ברי, או מעט צימוקים למי שאין. פחות טוב, אך אפשרי – לגרד לדייסה מעט תפוח עץ.
ארוחת צהריים:
מרק ירקות עשיר. מעט תבלינים, כפי שכבר הזכרתי.
אלו הרגילים לעשות שש סעודות בערב יום הכיפורים כמנהג המקובלים
כדאי שיעשו סעודות קטנות, עם ירק זמין שלא דורש טרחת והכנה מיוחדים (כמו מלפפון או גמבה חתוכים, כמה עלי חסה וכדומה). כדאי שלא יהיה ‘יבש’, אפשר עם ממרח כמו טחינה או חומוס ביתיים. רק בסעודה המפסקת עצמה להוסיף מנה מכובדת ועשירה יותר, כפי המופיע להלן.
יש הנוהגים לשים בפה סוכריה במהלך כל היום, כדי להרבות באכילה בערב יום הכיפורים.
סעודה מפסקת, של יום הכיפורים:
גם כאן, למרות שאנו ‘לחוצים’ שיהיה מספיק מזון לגוף למהלך הצום, אני ממליץ להתחיל את הסעודה עם מעט סלט.
למנה המרכזית, אפשר לאכול מג’עדרה של עדשים מונבטות ואורז בסמתי מלא ודג סלמון בתנור. אם לא בא לכם דג, או רגילים לעוף לכבוד יום הכיפורים אפשר חתיכה עוף בתנור, למרות שדג עדיף על עוף. אפשר גם לגוון עם קינואה וחומוס – ואפשר גם בטטה בתנור ליד ושעועית ירוקה.
שוב – לא להעמיס!!
הערה משמעותית
***למרות שהקפדנו לשתות הרבה כל היום – כדאי מאוד לשתות, חצי ליטר עד ליטר, לפני סעודה מפסקת (לא לשתות בכוח, אלא שתהיה הרגשת רוויה נעימה+).
גם אחרי הארוחה כדאי לשתות שוב את אותה הכמות. אלא שלא טוב לשתות על קיבה מלאה ולכן, למי שמעוניין – שווה אפילו לסיים את הסעודה המפסקת, כחצי שעה עד שעה לפני תחילת הצום, כדי לשתות שוב את אותה הכמות בנחת ובלי לגרום להרגשת כבדות.
הכי חשוב לשתות הרבה מעכשיו.
לכל צום – יש מוצאי צום… 🙂
תמיד טוב למנף הצלחה
מילה לסיום
נזכור את משמעותו של היום – שתכליתו היא היטהרות, חיבור לגבוה ואל הפנימי ולא צום.
הצום הוא רק ביטוי.
וכמו שאמר הרבי מקוצק, לפני כ200 שנה: “ביהדות אין צמים כלל: בתשעה באב – (מרוב צער) מי יכול לאכול??; וביום הכיפורים – (מעֹצמתו של היום) מי צריך לאכול??”.
הנקודה הפנימית, של הכיסופים למציאות גבוהה יותר, עמוקה יותר ופנימית יותר – קיימת בנו ממילא. אנו רק נותנים לה את התנאים הנכונים ומאפשרים לה להתבטא, על ידי הצום.
