לראות מר כמתוק
ויהיה בשלח פרעה את העם- פרעה שולח את העם העם הוצא ממצרים
להתחשב במציאות
לא נחם – העם היה במצב כ”כ חלש ועדין, שהקב”ה בוחר להוליך בדרך אחרת כדי שהעם לא ייחלש
מהפלשתים , מתחשב במצב הנפשי של העם ולא מעמיס עליהם אתגרים שכנראה לא יוכלו לעמוד
בהם.
הבחירה של האדם היא בפני עצמו לפי הדרך הטבעית
אחשוורוש- עשה משתה כרצון איש ואיש
אומרים חז”ל מלך שוטה, ריבונו של עולם לא יכול לעשות כרצון איש ואיש איך אחשוורוש יכול?
הגמרא אומרת איך יכול להיות שריבונו של עולם לא יכול לעשות איש ואיש כרצונו ?
הקב”ה יכול לעשות ניסים אך מגביל את עצמו למציאות הטבעית.
לטעום הפוך
למרות האותות והמופתים העם עוד חלש ואינו יכול ממש לבחור בעצמו .
הרמב”ם מביא בעניין רפואת הגוף שאדם חולה טועם את המר כמתוק ואת המתוק כמר.
הקב”ה מביא לעם חרות , אבל מכיוון שרגילים לעבדות , והשינוי גורם למתח ודחק מאוד גדול ויכול
להביא לייסורים מהשינוי, לא רגיל, עם ישראל חווה את החרות בתור דבר שלילי.
אחרי יציאת מצרים ושירת הים מגיעים למרה – ושם אומרים העם – כי מרים הם .
משה צועק לה’, וה’ אומר לו לזרוק עץ אל המים והם נמתקים
המים מלכתחילה מתוקים אך עם ישראל חווה אותם כמרים
בבריאות הטבעית מחלה, קושי, אתגר- פירושם רפואה .
לדוג’ ניקוי הגוף- הוא דבר טוב , תהליך של החלמה.
כשיש פער מהנהגת ה’ את המציאות חשים כאב, חושך ,והרגילות למציאות מסוימת אינה יכולה
להבחין במציאות אחרת.
תנועה עצמית
עד שמגיעים לים סוף התנועה של העם הייתה לא עצמית- פרעה משלח את העם , עמוד הענן דוחק
ועמוד האש מלפנים.
לפני שזזים צריכים תנועה עצמית, לפני הנס של קריעת ים, הקב”ה מבקש תנועה עצמית של העם .
כדי שתיפתח המציאות שנראית סגורה חייבת להיות תנועה עצמית מבפנים
המעשה צריך להיות מתוך התנועה העצמית של ההליכה בתוך המים ואז ישועה ושירה גדולה בכל
העולם.
