מה זו תודעה עֵרה?

תודעה עֵרה היא תשומת לב לסיפור הפנימי המתרחש בתוכי, תוך כדי שהוא קורה.

ההבדל בין תודעה ערה לבין מודעות

להבדיל ממודעוּת, שהיא הסבָּרת והבנת הסיפור הפנימי, לאחר שהוא כבר הסתיים, תודעה ערה מאפשרת לי לחקור את עצמי פנימית, תוך כדי אירוע.

התבוננות בעבר

כשאירוע כבר לא קורה – הרי שהניתוח שלי הוא, כרגע, יצירה ספרותית נהדרת אך לא יותר מכך. אם לא יתפתח להיות תודעה ערה – הרי שדפוס המחשבה שלי יישאר אותו דפוס, הסיפור יישאר אותו סיפור וההתנהגות שלי תישאר אותה התנהגות.

התבוננות בהווה

כשהתודעה ערה תוך כדי שהסיפור מתרחש, היא מבינה את דרך הבחירה, תוך כדי שהיא נעשית ומסוגלת לבחור באופן שונה.
כך גם נוצרים הרגלים חדשים והם הופכים לאפשרויות אותנטיות חדשות – ומה שבעבר היה מורגש זר ולא טבעי – הופך להיות טבעי.

חיבור ההווה עם העבר

כמובן שיש התכתבות בין מודעות לתודעה ערה. לדוגמה, לאחר ניתוח תודעתי מעמיק, יש יותר דיוק לתודעה הערה, מה לחפש תוך כדי אירוע.

גם ההֵפך הוא נכון: כשהתודעה ערה – תוך כדי אירוע, יש לה את הכלים לברר, האם ניתחנו ועשינו אנליזה נכונה, או לא.
האירוע מדייק את הניתוח וההתבוננות המחשבתית, מכיוון שהמציאות נוכחת וברורה.
אם התודעה ‘ערה’ בשעת משעה, הרי שהיא יכולה לחוות את התחושות ולדייק את הפרטים של אותן התחושות, מתוך חוויה של אלפי פרטים ולא רק זיכרון כללי.

חיבור העתיד

זיהוי זה ממשיך עם האדם קדימה.

כאשר האדם חווה תוך כדי מעשה, את הרווחים שלו, או את ההפסדים שלו, מסגנון מחשבה מסוים, אזי גם בעתיד הוא חושב עליו, ‘ממשמש אותו’ ומעמיק לגבי האיכות שלו – האם זהו דפוס טוב או לא.
זוהי פעולה שיותר קשה לחוות אותה בניתוח לאחור, אלא אפשר יותר לדבר עליה.

הפער בין מודעות לתודעה ערה, כמו הפער בין חיים לדיבורים ומחשבות

מכיוון שדפוסים נצרבים בדרך כלל בחוויה ולא בדיבורים סטריליים, הרי ששינוי וחוויה חדשה הם אלו שיכולים לייצר דפוסים חדשים והתנהגויות חדשות.

ליצור חירות חדשה – להיות במקומות בהם לא העזנו להיות. גם מחשבתית וגם רגשית ולבסוף – גם לפרוץ גבולות, גם באופן מעשי.