מהן הסיבות שבגללן איבדנו את תחושת הרעב?

אנו חושבים שאנו מכירים את תחושת הרעב מקרוב אבל האמת היא שאיבדנו אותה.

מה גורם לנו לאבד את תחושת הרעב האמתית?

1. אכילה אַגַּבִית

התרגלנו לאכול מסיבות חיצוניות כמו שעמום, או, תחושות נפשיות לא טובות – שהאוכל מספק בהם נחמה.
יכול להיות נמצא את עצמנו אוכלים, כי אנחנו באירוע, כי הגיע הזמן וחדר האוכל נפתח, כי חבר פתח חטיף, כי יש ישיבת מנהלים (זה אחד החזקים :-)) ועוד סיבות, עד אין חקר ומספר.

הרגל זה גורר אכילה שאינה מודעת לתחושת הרעב או השובע, אלא לפעולה החיצונית שאותה אנו עושים.
הרגל כזה פוגע גם בהחלטה לגבי סיום האכילה ולכן אנו מפסיקים לאכול, כשסיימנו לקרוא את העיתון, החבר שאיתו ישבנו היה צריך ללכת,או, שנגמר האוכל בצלחת. אגב, אכילה מהסוג האחרון, מעלה את כמות הקלוריות הנאכל בכל ארוחה בין 11%-28%. אפשר לקרוא בפוסט כאן על ניסוי מעניין שממחיש את הנקודה הזו.

2. קִללת אי ההנאה

אכילה זו, ללא תשומת לב למזון שאנו אוכלים, נקראת אכילה בהיסח הדעת ומוסיפה לתפריט שלנו כמות קלוריות לא מבוטלת.
היא גם מורידה את רמת ההנאה שלנו מהאוכל, משום, שהאכילה נעשית בצורה אגבית והמחשבה שלנו עסוקה במשהו אחר ולא בְּמה שאנחנו אוכלים.
חוסר הנאה זה, יתורגם בהמשך לחיפוש אחר הנאה נוספת.

הרבה פעמים, לאחר אכילה יתרה, מתלוות תחושות מגוונות של חוסר סיפוק עצמי.
החל ממיאוס – תחושת מלאות – חוסר שביעות רצון ועד לבושה – ייסורים עצמיים ותחושה של אדם חלש.

3. גירוי

התרגלנו לאכול אוכל מאוד מגרה (עם הרבה מלח / סוכר / חריף / שומן /תבלינים וכולי). כתוצאה מכך, פקעיות הטעם בלשון שלנו, מאוד מגורות וכבר לא מרגישות טעמים עדינים.

4. נחמה רגשית 

האוכל מספק נחמה רגשית –
כשהיינו ילדים ובכינו, אמא או אבא נתנו לנו עוגייה לאכול כדי להירגע מרגשות סוערים – כעס, תסכול, או מרמור.
אבל באמת, רגשות אלה, הם רגשות הדוחפים לפעולה ולא לאכילה.

אפילו פעם פגשתי, מישהו שהסביר לי, שהיום הבן שלו חולה ולכן הוא נותן לו שקית מלאה ממתקים (טרופיות, סוכריות, מסטיקים ועוד), כדי להעלות לו את מצב הרוח…

5. החלפות

א. צמא ברעב

אנו מחליפים תחושת צמא בתחושת רעב. מרכז הרעב והצמא במוח קרובים זה לזה ומשפיעים זה על זה.
כפי הנראה (זו תיאוריה שלי, ציון, ואיננה מוכחת), כיוון שהאוכל הטבעי לאדם, הוא מזון רווי נוזלים, כמו פירות וירקות, הרי שלמדנו לבקש אוכל גם כאשר אנו צמאים.
כיום כשאוכלים כל כך הרבה מזון מרוכז הכולל עמילנים, חלבונים ושומנים מרוכזים, זה לא נותן פתרון לצמא.
מה אנחנו עושים? דוחפים חתיכת עוגה לפה, במקום פשוט לשתות.

לכן, הרבה פעמים, הפתרון לתחושת הרעב הוא, לשתות שתי כוסות מים.

ב. עייפות פיזית ורעב

אנו מחליפים בין תחושת עייפות פיזית, לתחושת רעב ומנסים לפצות על תחושת חוסר האנרגיה, באכילה של משהו מתוק.
האינסטינקט מוביל אותי לכך, כי הוא מחפש משהו, שייתן לי ‘מכה’ של סוכר וירים אותי.
גם אכילה של מזון מלוח ממריצה, מכיוון שהיא מעלה קצת את לחץ הדם. גם זה נותן תחושה של נמרצות לכמה רגעים.
כמובן, כמובן, שלא נשכח את כל משקאות האנרגיה והקפה בראשן, שלאו אסטרטגיות המחליפות בריש גלי, את תחושת העייפות במזון מעורר.

ג. לאות נפשית

אנו מחליפים בין לאות נפשית (כגון מעומס יתר / אחריות יתר) לבין רעב.
גם במקרים הללו, אנו מנסים להעלות את רמות האנרגיה הזמינות שלנו, בכדי להגביר תפקוד, למרות שהפתרון הוא, לייצר מקצב חיים נכון ולא להפוך את השגרה שלנו לשגרת חירום.

בפוסט כאן על גאונותו של התזונאיי הבריטי פטריק הולפורד שניסח את המושג תנגודת לאדרנלין.