קדושה וייעוד
פרשיות אלו נאמרו לפני כל עם ישראל
במדרש תנחומא כתוב שפרשיות אלו שקולות לעשרת הדברות.
אותם הדברים שנאמרים בעשרת הדברות מוזכרים כאן ולכן נאמרים לפני כל העם.
כיסוי וגילוי
ספר ויקרא הוא ספר תורת כוהנים- אך אחרי מות בני אהרון שהתקרבו קרבה יתירה
ולא ידעו מתי נכון להצטרף אל הכוחות העליונים הפועלים מדגיש הקב”ה לעם ישראל
ואל יבוא בכל עת אל הקודש– הקודש הוא לא זמין בכל רגע שאתה רוצה.
כי בענן אראה אל הכפורת– ריבונו של עולם מתגלה בענן- בכיסוי.
איך אפשר להתגלות בכיסוי?
ניקח לדוגמא את הבגד- הבגד מכסה את הגוף כדי שיהיה אפשר להתרכז ,להכיר את הרובד העמוק יותר מאשר גוף.
כך גם הענן מכסה על מנת שהקשר עם ריבונו של עולם יוכל להתגלות.
צריך לדעת גם שהגילוי יכול להיות כיסוי
בגד הוא גם מלשון – בוגד, שאפשר ללבוש בגד שאינו מייצג את פנים האדם כפי שהוא, אלא עוטה מסיכה ולא משדר את האדם עצמו.
סיכוי אל מול סיכון.
בסיום המצוות המיוחדות אל הכוהנים- ישנו מעבר אל כל עם ישראל, אל יום כיפור.
תהיו לי ממלכת כוהנים ועם קדוש– כולם עתידים להיות כוהנים.
וצריך לדעת כל אדם מישראל שהכניסה אל הקודש מאפשרת קירבה גדולה, אבל כשמתקרבים קרבה יתירה שאינה בזמנה, מקומה אפשר למות.
אך רומז כאן הכתוב ולמרות שיש בקודש את האפשרות למוות – אל תתעסקו בסכנה , אפשר לחזור בתשובה.
התורה מתמקדת בסיכוי, באפשרות.
ולכן המעבר הוא אל יום כיפור מיד אחרי מות שני בני אהרון.
סטנדרט של קדושה
בפרשה זו מוזכרים איסורי ביאה.
ערוה מלשון עירום, לערות- מוריקים שכבת זרע.
ישנם 18 איסורים המוזכרים באיסורי הביאה.
על ידי איסורים אלו ,התורה מייצרת לאומה, לעם ישראל סטנדרט שונה, גבוה יותר.
כל האיסורים הם מקרים קיימים בעולם העתיק ואפשריים. והתורה בעצם מייצרת מהפיכה.
לכל אדם יש יחס רגשי, נפשי שונה לאיסורים. יכול להיות שלמישהו מסוים איסור ספציפי הוא נעים
אך התורה מדגישה את עניין הקדושה- לא כל מה שזמין הוא טוב או נכון או מתאים.
כותב הרמב”ם – התמכרות אל תאוות גופניות- מכלה את כוחות החיים.
ראינו בפרשת יתרו שהמגבלות הם אינם מבטלים שייכות או תאווה אלה מאפשרות לאדם לדעת להיות בן חורין בנקודות מסוימות.
ומה הקשר ליום העצמאות?
פרשיות אחרי מות וקדושים תמיד סמוכים ליום העצמאות.
ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם- אם לא ישמור עם ישראל על הקדושה תקיא אותו הארץ.
עם ישראל נולד כעם במצרים, פרעה הוא הראשון שהגדיר את עם ישראל כעם.
זאת אומרת שהקשר של עם ישראל לארץ ישראל הוא קשר של ייעוד ובחירה.
ולקראת הכניסה לארץ עם ישראל מתגבהה בקדושה.
