משבר ההגשמה
כאשר באים להגשים דבר, חזון, אידיאל תמיד יהיה בו שבר.
רעיון רוחני שהופך להתגשמות בפועל לא יוכל לא יוכל למלא את כל הרעיון הרוחני , האדיאלי.
אך בשבר עצמו טמונה האפשרות לתיקון
מציאות כזו כשההגשמה , ההוצאה לפועל מביאה את כל הרעיון הרוחני לידי ביטוי אין לה אפשרות
להתקיים בעולם. וכשמנסים לקיים אותה ישנם כשליים רגשיים גדולים ואכזבות ואף הרגשה של בוז
אל המציאות, אל ענייני העולם הזה או אל העצמי .
יעקב ועשיו שווים
עשיו הוא לא בן השפחה בנם של יצחק ורבקה , הוא ממש בנם בדיוק כמו יעקב.
כשמתרוצצים הבנים בקרבה של רבקה ןהיא מרגישה רצוצה אומרת- למה זה אנוכי ותלך לדרוש את
ה’
מסבירים חז”ל שבנבואה התגלה לרבקה שממנה יצאו 12 השבטים ונחרדה, הרגישה שאינה מסוגלת
לשאת הריון של 12 עוברים , ובדרכה לדרוש את ה’ מרגיע אותה ריבונו של עולם ואומר לה יש
שניים בקרבך הכוללים בתוכם את 12 השבטים
בספר יהושוע נזכר השיוויון בפסוק – ואתן ליצחק את יעקב ואת עשיו , ורק אחר כך ההפרדה ויתן
לעשיו את הר שעיר לרשת אותו
וכאן בא לידי ביטוי השיוויון בין יעקב לעשיו.
מהות עשיו
מסופר שנכרת ראשו של עשיו ויתגלגל אל מערת המכפלה. ראשו של עשיו הוא חלק מהאבות אבל
הגוף שאמור להוציא לפועל את האדיאל הרוחני לא יכול להיות חלק מהאבות.
אי אפשר לקחת מעשיו את המהות , את השורש הרוחני.
לקחת אחראיות בעולם המעשה
עשיו בז לבכורה , מתוך הראיה של העשיה בעולם הזה ואינו מתבונן פנימה
המדרגה הטבעית של יעקב היא לתת למציאות להתנהל ולעבוד פנימה אך כדי לקבל את הברכה
השלמה חייב לקנות את ידי עשיו .
לקחת אחראיות גם במעשים לשינוי המציאות ואל הטוב
יכול להיות שלכך כיוונה רבקה לשילוב בין האידיאל אל המעשה .
להתלכלך בעולם המעשה לעשות שינוי במציאות, בעולם הזה, הגשמי.
