לכלול הנאה בדרך
הרבה פעמים כאשר אנחנו ממוקדים בתוצאה, אנו לא נהנים בדרך.
לא מקשיבים לצרכים של ה’כאן ועכשיו’ שלנו ודבקים בשלֵמות המחשבתית של היעד אליו אנחנו שואפים:
המילים והתחושות, המלוות סגנון מחשבתי כזה יהיה בדרך כלל: “עוד קצת מאמץ והגענו…”; “ו… עוד קצת…”; “וממש עוד טיפה…”.
אנו כל הזמן מתאמצים להיות שם, אך היכן שלא נגיע, תמיד נהיה כאן (כאן אפשר לראות את הקטע המיתולוגי של רחוב סומסום על ‘כאן’ ו’שם’).
מאידך, הדרישה הבלתי מתפשרת ליהנות מהדרך, מובילה לתוצאות בינוניות.
בשני המקרים, יש צורך של הנפש להגיע להכרעה.
לחיות בשְׁנִיּוּת (דוּאליוּת)
יש קושי אמיתי לסבול חיים על שני קווים מקבילים שאינם נפגשים.
האסטרטגיה השכיחה להתמודדות עם קושי זה, היא לבחור צד.
הבעיה, שאנו לא מסוגלים להישאר בחוסר האיזון הזה לאורך זמן ולכן, הרבה פעמים נמצא את עצמנו, מזגזגים בין שני הכוחות:
נמצאים במתח של עשייה כל היום – ובערב מנשנשים ג’אנק כדי להרגיע את עצמנו.
עובדים כמו חמורים כל השבוע – וחולמים על סוף שבוע ביוון.
כך הוא לגבי העבודה, אבל גם לגבי נושאים רבים נוספים.
ניקח דוגמה נוספת, מתחום התזונה:
החלטנו לעשות שינוי תזונתי ואנחנו ‘מתאבדים’ עליו.
הרבה פעמים התגובה הפנימית היא, תחושה של תהליך סיזיפי, הגורם לנו עינוי. אנו מצפים לרגע, שבו העונש הזה כבר יסתיים ונוכל לחזור לאכול ‘כמו בני אדם’.
אבל, אנחנו חורקים שיניים וממשיכים, בגלל המחשבה שזה חשוב או בריא.
במקרים אחרים, אנו לא מסוגלים להתמיד – וכל הניסיון שלנו להיות יותר בריאים, מסתכם בניסיונות ספורדיים לאכול סלט מידי פעם, או, לאכול לחם יותר מלא.
ללא עקביות והתקדמות, המעשה קורה או לא קורה, לפי החשק באותו הרגע.
לפעמים, המאמץ הפנימי יוצר ראקציה חריפה ואנחנו לא מסכימים יותר לסבול. אבל, מאידך, אנחנו לא רוצים לצאת ‘לוזרים’.
במצב כזה, יכולה להיווצר תנועת מטוטלת חזקה:
אני אוכל/ת בריא – מרגיש/ה לא מסופק/ת – אוכל/ת ג’אנק בהחבא או בגלוי – מרגיש/ה אשְמה וכולי.
זה השלב, בו נוצרת הפרעת אכילה.
מתַסכל אפילו לכתוב על זה, כי הכל התחיל מרצון לעבור לאכילה בריאה יותר.
היה עדיף להישאר עם אכילה לא בריאה, מאשר לפתח הפרעת אכילה.
גישה
גישה היא מילה בעלת מסר כפול: היא גם האופציה שלי להגיע אל הדבר וגם האופן שבו אני ניגש/ת אל הדבר – עם איזו תודעה.
אחריוּת
בשני המקרים, אני זה שהאחריות אצלו / אצלה: אני היא זו שנגשת, אני הוא זה שבוחר את האופן להתקרב, או לגשת.
מהי ‘גישה לחיים בריאים’?
נתינת כלים מחשבתיים, המייצרים גישה כוללת לתהליך שאנו עוברים, בדרך אל הבריאות. גילוי של כל התנאים הדרושים לפְרט הייחודי, בכדי להתפתח.
איננו מתמקדים התמקדות צרה בפרט אחד ו’מתאבדים’ להשיג אותו, תוך התעלמות מצרכים אחרים שיש לאותו האדם.
גישה כזו, דרכהּ יותר טבעי לאדם לעבור את השינוי, או להתקדם בדרך שעליה החליט.
גישה כזו, כוללת התחשבות בכל התנאים, הדרושים לשלמות האדם: הן לבריאות הגוף, הן לשמחת הלב, לסקרנות המחשבה והן לתשוקת הרצון – כאשר כל אלה חוברים יחד, נוצר מהלך הרמוני המאגד יחד שני הפכים:
את הדרך ואת התוצאה,
ואז נהנים בדרך.
