איך החיסון עובד? וממה נובעות תופעות הלוואי שלו?

איך החיסון עצמו עובד?

לכל יצור יש דנ”א (DNA). בלי להיכנס להגדרה הפילוסופית האם וירוס הוא יצור חי או לא – הרי שעובדתית לפחות לחלק מהוירוסים יש דנ”א ולחלקם רנ”א (RNA) בלבד.

דנ”א הוא מידע גנטי הארוז בצורה מוגנת בתוך גרעין התא ואילו הרנ”א הוא העתק של אותו דנ”א. מפאת חשיבותו של הדנ”א, כמקור המידע המקורי כיצד לשכפל את התא – “אין לו רשות” לעזוב את גרעין התא המוגן – ואת זה עושה הרנ”א, ההעתק, בשמו. הרנ”א יודע להעביר את כל המידע שנמצא בתוך הדנ”א בגרעין התא – אל גוף התא. הוא בעצם השליח שלו.

מה קורה בתא עם המידע שמגיע מאותו רנ”א?

בתא יש גוף חלבוני, יחסית גדול, המשמש מעין מדפסת תלת מימד. חלבון זה נקרא ריבוזום. בעצם, זוהי מכונה משוכללת, היודעת “לקרוא” את כל נתוני המידע הרשומים ברנ”א ולייצר מהם חומרים שהתא זקוק להם.

בצד אחד של המכונה הזו, הרנ”א נכנס והריבוזום “קורא” אותו. המידע הזה משמש אותו, כדי לדעת איך לבנות חלבונים שהתא זקוק להם ולהוציא אותם בצד השני.

אפשר לומר, שכל פיסת מידע של רנ”א שהריבוזום פוגש – הוא הופך בצד השני לחלבונים על פי המידע שהרנ”א מוסר לו.

כך עובד גם חיסון הmRNA:

הוא מחקה את דרך פעולת הRNA הקיים בתא. לכן הוא נקרא RNA ‘שליח’ (messengerRNA), כי בדיוק כמו שהRNA שנמצא בתא, הוא השליח של הDNA – כך גם החיסון: הוא נושא בתוכו מידע גנטי ושולח אותו למקום חדש.

כפי שאמרנו, גם לוירוס יש רנ”א – כלומר, יש מידע גנטי, כיצד אותו וירוס יכול להשתכפל.

מה עשו מדעני פייזר ומודרנה? הם לקחו את אותו חלק רנ”א שבו מצוי המידע הגנטי כיצד לייצר את ה”ראש” של הקורונה – ועטפו אותו בחלקיקי שומן קטנטנים כך שיהיה ניתן להחדיר אותו אל גוף האדם.

מה הכוונה בכך? ה”ראש” של נגיף הקורונה, הוא החלק המיוחד שלו. הוא החלק הכי אופייני לנגיף, שקל לגוף לזהות כגוף זר, בגלל המבנה השפיצי שלו – הדומה לכתר (שבגללו הוא קיבל את שמו – קורונה – crown).

עכשיו מה יקרה? כאשר אותו רנ”א הנושא את המידע כיצד לבנות את ה”ראש” של הקורונה יכנס אל התא – במי הוא יפגוש? נכון! בריבוזום!

מה הריבוזום יעשה לאותו מידע המצוי ברנ”א? מה שהוא יודע לעשות עם כל רנ”א שהוא מקבל ממנו מידע – הוא בונה ממנו חלבונים!

אם כך – איזה חלבון הוא יבנה הפעם? הפעם הוא יבנה את הראש של הנגיף – החלק השפיצי עם הכתר.

האם הוא יבנה את כל הנגיף? ממש לא! כי אין לו את המידע – הרי לקחו רק את חלק הרנ”א ששייך רק לראש…

חשוב לומר, שמכיוון שזהו “כתר” בלבד – הוא איננו יכול להשתכפל בעצמו ואיננו יכול להזיק. כך המערכת יכולה “ללמוד אותו” בלי שהוא יכול להזיק.

[בהערת אגב נגיד, שזו גם הבעיה עם המוטציות – הוריאנטים. אם הוריאנט הִשתנה עד כדי כך, שהוא כבר איננו כולל את ה”כתר” כפי שיש בחיסון – הרי שכל הלמידה של מערכת החיסון, לא רלוונטית. שהרי, היא תחפש “כתר” מסוים ולוריאנט כבר יש “כתר” אחר. זו בעצם שעושים נציגי משרד הבריאות עם כל וריאנט – לוודא האם הוא מספיק קרוב ל”כתר” המקורי].

מה יקרה עכשיו?

עכשיו יהיה לנו בתוך התא “כתר” – ראש בלבד של נגיף הקורונה. זהו חלבון זר לחלוטין והתא יפלוט אותו אל מחוצה לו. בשלב הראשון הוא יוצג על דופנות התא החיצוניות ושם מערכת החיסון תתחיל ללמוד אותו. אך זה יקרה למשך זמן קצר בלבד. לאחר כמה שעות, אותו חלבון זר יעבור אל זרם הדם ושם מערכת החיסון תיחשף אליו בצורה מליאה, על ידי כדוריות הדם הלבנות הנמצאות בזרם הדם – ותתחיל להגיב, כמו אל כל גוף זר שפולש לגוף.

בקצרה – מה קורה כאשר מערכת החיסון פוגשת בגוף זר?

כדוריות הדם הלבנות, הוא שם כולל למספר סוגים של תאי דם לבנים, המתמיינים לקבוצות בעלות התמחויות שונות. חלקן מתמחות בתגובה לגוף עוין זר הנכנס לגוף – ולדוגמה, הקבוצה הנקראת לימפוציטים, היא המומחית בתגובה כנגד וירוסים.

גם קבוצת הלימפוציטים מתחלקת לשני סוגים: תאים מסוג B ותאים מסוג T.

התאים מסוג T הם סוג של ‘זקיפים’ והם נחלקים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה מחסלת את הגורמים העוינים בעצמו והחלק השני, מציג אותם בפני תאי הB כדי שילמדו את הגוף הזר הזה.

תאי הB, הם התאים המזהים את הגורם העוין. חלקם נצמדים אליו ובכך הם “מסמנים” לתאים אחרים של מערכת החיסון – “בואו לכאן, יש פה גורם אחר שצריך להשמיד”; וחלקם האחר הופכים ל’תאי זיכרון’ ומהווים את ה’זיכרון החיסוני’ של הגוף, אם אותו גורם זר יבוא שוב בהמשך (ובמקרה שלנו – אם תהיה חשיפה לנגיף אמיתי של קורונה). אלו הם בעצם הנוגדנים.

בשלב זה, תכנס לפעולה “מערכת המשלים” הבנויה מעשרות סוגי חלבונים שונים, שתפקידם לסלק במהירות כל גורם עוין שזוהה על ידי הנוגדנים.

זוהי התגובה הראשונית של הגוף לפלישה של כל גורם זר – ובמקרה שלנו לאותו ה”כתר” שיצר הריבוזום.

כמובן שכל התגובה הזו דורשת כמויות מוגברות יותר של כדוריות דם לבנות, מסוגים שונים, המוזרמות אל המקום שבו נתגלה ה’גורם העוין’

כל התנועה המסיבית הזו, יוצרת עומס של תאי דם לבנים, מרחיב כלי דם, גורמת לגודש של דם באיברים, גורמת לעליית חום ומגבירה כאב. אלו הם סימני הדלקת 🙂

בעצם, כל התהליך שתיארנו, הוא בעצם התהליך הדלקתי. זהו התהליך הראשוני והבסיסי המתרחש בכל חשיפה לגוף זר. לכן תאי דם לבנים נקראים גם בכינוי העממי הרווח: “תאי דלקת” או “מוגלה”.

אותו התהליך בדיוק מתרחש בעקבות החיסון, כאשר הגוף שלנו נחשף לאותו ה”כתר” שיצר הריבוזום לאחר שקרא את המידע המצוי ברנ”א שמכיל החיסון.

כלומר, התגובה החיסונית הרצויה שאותה מייצר החיסון – היא בעצם תגובה דלקתית. החיסון גורם לדריכות של מערכת החיסון ולשפעולה, ליצירת תאי דם לבנים רבים, המסתובבים בכל המערכת.

כפי הנראה, התגובה הדלקתית של מערכת החיסון, היא גם הקשר לתופעות הלוואי של החיסון.

מצד אחד, זה בדיוק מה שרוצים שהחיסון יֵיָצר – תגובה חיסונית חזקה שתסייע לגוף להיות מוכן, במקרה של חשיפה לנגיף אמיתי. הרי הנגיף, כן יכול להשתכפל בתאי מערכת הנשימה ולפגוע בהם – ולכן אנו רוצים שכל תהליך הלמידה יתרחש עוד לפני החשיפה.

מצד שני, החיסון הוא מאיץ ומגביר תגובות דלקתיות בגוף!

מערכת החיסון מגיבה בעוצמה גדולה מאוד ובמהירות גבוהה לאותו גורם זר – ה”כתר” שיצר הריבוזום ומכאן גם נובעות תופעות הלוואי שלו, שכפי הנראה, רבות מהן קשורות לתגובה הדלקתית החזקה.

מכיוון שהחיסון מגביר את עוצמת התגובה הדלקתית  בבת אחת, הרי שנחוש בסימפטומים חזקים וכואבים.

אלו יכולים להיות כאבי ראש בגלל הרחבה של כלי הדם בראש, דימום נרתיקי בגלל גודש מקומי, או דלקת בשריר הלב – וכולי על זו הדרך.

מניסיוני, בדרך כלל אותה הדלקת תופיע “בחוליה החלשה” בגוף של כל אחד ואחת מאיתנו. כלומר, באיבר הרגיש והמועד לפורענות, זה שהרבה פעמים כבר “נפגשנו” עם בעיות איתו מתי שהוא במהלך חיינו.

זה לא המקום להסביר את העיקרון הזה בהרחבה, אך בקצרה – כאשר באבר מסוים בגוף של מישהו, יש פגיעה של תאים בקצב יותר  מהיר מהקצב הטבעי (נניח שקוץ נתקע באצבע וכמה מיליוני תאים נהרסו וחייבים להחליף אותם; או לדוגמה, חוליה שזזה ממקומה לוחצת על מפרק או על רקמה – וכך מתרחשת שחיקה מהירה יותר ונדרש קצב תחלופה גבוה יותר של התאים) – שם מתחיל תהליך הדלקת, שייעודו הוא לסלק את התאים המתים בכדי לפָנות מקום לבניה של תאים חדשים ובריאים. לכן, באבר שבו כבר יש לנו שחיקה כל שהיא – הדלקת בו תגדל ותתעצם בעקבות החיסון והסימפטומים יופיעו בעוצמה חזקה יותר.

עד מתי זה ימשך?

ברוב המקרים, סימפטומים אלה, לא ימשכו לזמן ארוך, אלא עד שמערכת החיסון תסיים את פעולתה והתגובה הדלקתית תחלש.

מאידך, מעטים מאיתנו, יכולים לחוות גם סימפטומים חמורים – וחשוב לשים אליהם לב. כאן כתבתי מאמר, שעל כל אחד ואחת לקבל את החלטתו באופן אישי, בנוגע לחיסון, על פי מצבו האישי ובהתייעצות עם גורם מטפל מיומן ומוסמך.

יודעים מה יקרה בסוף לאותו ה”כתר”? הוא יופרש מהגוף עם הצואה.

בשלב הזה, מערכת החיסון תוכל לחזור לרגיעה, מספר תאי הדלקת יִקְטן שוב ורק תאי הזיכרון (לימפוציטים מסוג B – זוכרים?) יישארו כהכנה לקראת מפגש עתידי עם נגיף הקורונה, אם יקרה.

בריאות שלימה ורק טוב, ציון

יש לכם שאלה? נשמח לענות

יש לכם שאלה בתחום הבריאות ואורח חיים בריא ?אתם מוזמנים לשלוח לנו דרך הטופס הבא ונשמח לחזור אליכם עם תשובות

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

השאר תגובה

פוסטים אחרונים

מתלבטים? אני מבין אתכם.

תרגישו בנח לשאיר פרטים, נשוחח ונתלבט יחד
נראה איך אפשר לעזור.