אוכל בריא וגם טעים – יש דבר כזה בכלל?
אוכל בריא, הוא כזה הקרוב ביותר אל הטבע. והמזון הטבעי – כשמו כן הוא, אין בו תוספת של חומרים המגרים את החיך, כמו מונוסודיום גלוטמאט או חומרי טעם וריח; או מגרים את העין כמו צבעי מאכל.
הוא עדין בטעמו ולא גורם לאכילה יתרה כמו מזון מעובד.
האם בכל זאת יש מוצר, טבעי לחלוטין, שמכינים בבית בכמה רגעים ויכול להיות מושך את החיך ומגרה את העין?
יש לכך תשובה חיובית…?
היום אני רוצה לתת לך כמה טיפים ועקרונות מנחים למאכל, שהעיקרון המנחה זה שהוא חייב להיות טעים ומאד…
אני מדבר על שייק פירות.
שייק הוא בעצם מזון נוזלי ולא ‘סתם’ משקה. הוא מזין מאוד – והיתרון הגדול שלו הוא, שאפשר ‘להחביא’ בו אוצרות רבים ומזינים, שמאתגר להכניס אותם לתפריט בדרך אחרת.
הנה כמה כללים להכנת שייק מתוק וטעים:
1. להכניס את הפירות הכי טעימים לטעמך. אנשים בריאים לא חייבים להיכנס לדקויות של צירופי פירות.
2. חותכים את הפירות לקוביות ומכָסים אותם עם מים קרים. אפשר גם להחסיר מעט מים ולהוסיף כמה קוביות קרח.
3. שייק זו הזדמנות להכניס כמה מזונות בריאים. אני ממליץ להוסיף לכל שייק, כף זרעי צ’יה וכף זרעי פשתן. הם טיפה מסמיכים את השייק, אבל אין להם טעם לוואי, ויש בהם אומגה 3 ונוטריאנטים נוספים.
4. דגשים לגבי זרעי פשתן: לקנות טרי בחנוּת שיש בהּ תחלופה גבוהה. לשמור אותם במקפיא, ולצרוך אותם כמה שיותר סמוך לטחינה – הכי טוב בטחינה של השייק…
5. את זרעי הצ’יה, ניתן להשרות חצי שעה לפני הטחינה בבלנדר, אבל לא חובה.
6. כדאי להכניס עלה או שניים של חסה לתוך השייק. זה נותן טיפה צבע ירוק לשייק, וגורם לו לא להיות מתוק מידי. מי שקשה לו אפשר להתחיל גם עם חצי עלה.
7. העקרון המנחה הוא שהשייק חייב להיות ממש טעים, אבל על גבול המריר – כלומר הנקודה שבה הוא לא נותן פיצוץ של סוכר מחד, אבל נשאר טעים מאוד מאידך.
זהו קו הגבול לפיו כדאי לבחון האם להכניס עלי חסה – ואם כן, כמה. עלי החסה הנייטרלים, יחד עם הצ’יה והפשתן מדללים מעט את המתיקות, ומאטים את קצב הספיגה של הסוכר.
מומלץ לנסות בבית…
אשמח לשמוע את החוויות שלך מהכנת השייק.
נפגש בטיפ הבא,
רק טוב,
ציון גואטה – מאפשרים