כמו כל גוף חי – אנו זקוקים לאנרגיה כדי לחיות. מסיבה זו אנו יוצאים ‘לצוד’ – הולכים למטבח, פותחים את המקרר, או חושבים על מסעדה טובה בקרבת מקום. מחפשים מזון, או במילים אחרות – מחפשים מקור אנרגיה. את התחושה הזו של האנרגיה אחרי ארוחה אנו מרגישים בכל הגוף, ואנרגיה זו מיוצרת בכל תא ותא מהגוף שלנו.

מדוע אין לאכול מיד עם הקימה? כי אין צורך: עוד לא הזענו ולא עשינו שום פעילות הדורשת שריפת סוכר. מאידך, כל מאגרי הסוכר והגליקוגן בגוף מלאים עדיין מארוחת הערב ואין צורך באוכל. בנוסף, אנו מפנים את אנרגית הגוף להמשיך את פעולת פינוי הפסולת של הלילה.

בפרשיות אלו התורה מציבה סטנדרט חדש, שונה וגבוה לעם ישראל על ידי הקדושה. כל איסורי ביאה הם מקרים קיימים בעולם העתיק ואפשריים. אך לא כל מה שזמין הוא טוב.

אין תרופה שיכולה להשמיד נגיף, המקסימום הוא למנוע את שכפולו. איך הרפואה המערבית מתמודדת עם הנגיף? במה הגוף משוכלל יותר מהתרופה בהתמודדות עם נגיפים?

האם תחושת רעב תמידית, שמאפיינת את המעבר לתזונה טבעית היא נכונה וכיצד אפשר למנוע אותה? תחושת רעב “תמידית” יכולה להופיע, גם בגלל הראש וגם בגלל הגוף… פירוט הסיבות והעמקה בהן – במאמר שלפניכם

בית עבדים- זו חברה שמבססת עצמה על עבדות. לדוגמא – מצרים, רומא העתיקה, דרום אמריקה. התורה מתנגדת לבית עבדים, לחברה המבוססת על עבדות. אך מתחשבת במדרגתו של העם, האדם ומתוך המקום הזה מאפשרת לצעוד קדימה לתיקון החברה, לחירות מוחלטת. 

אנו עסוקים רבות בשאלה מה לאכול, אבל האמת היא, שלשאלה איך אנחנו אוכלים, יש חשיבות גדולה ומכרעת לבריאות שלנו. הנה 10 כללים לאכילה נכונה על פי הרמב”ם ומקורות נוספים

המשמעות של שמירת מרחק והימנעות מהתקהלויות, על ההאטה של התפרצות הנגיף – ואיך החיסרון הופך ליתרון? מה פירוש ערבות הדדית ביחס לאוכלוסיה בסיכון ולאלו עם מערכת חיסון מוחלשת?

קמנו, והנה הקיבה מתחילה לדבר…מה נכון להכניס לה ומה ממש לא? מה לשתות ומתי לאכול? האם יכול להיות שאנו מפרשים את הגוף שלנו לא נכון? וכיצד נלמד מה הוא אומר? כל הפרטים במאמר שלפניכם

מה היא מערכת וויסות חום? מה מטרתה? למה חשוב שהגוף מעלה חום בזמן התמודדות עם נגיפים, או חיידקים? מה התפקיד של עליית חום הגוף?

בפרשת שמיני נכנסים הכהנים לעבודת המשכן בפעם הראשונה. ההתרגשות בעם גדולה. זמן קצר אחר כך נוצר שבר ממנו אנו לומדים שכל המוסיף גורע.

מי היא אוכלוסיה בסיכון? מה הם האתגרים שלה ביחס לנגיף הקורונה? למה הבעיה העיקרית שלה היא זמן ואנרגיה?

איננו יכולים בכל יום לקבל מחדש החלטות לגבי כל הדברים אותם אנחנו עוברים בחיינו. מסיבה זו אנו לומדים מניסיון. כלומר, אנו ‘מקבלים על עצמנו’ מעין כללי אצבע, שלאורם אנו הולכים. הם מסייעים לנו להתנהל בחיי היום יום, בכדי שיהיה לנו מצע שעל גביו אנו יכולים לקבל החלטות. הבעיה היא, שהחלטות אלו הינן חיוניות מחד והרבה פעמים מטעות מאידך. אז מה עושים?

מהי מערכת החיסון? איך פועלת מערכת החיסון? מהו מנגנון הדלקת? האם דלקת זה טוב או רע? האם החלפת תאים מתבצעת רק בזמן חירום, או גם בזמני שגרה?

כאשר קר מידי, חם מידי, או שיש עייפות גדולה, חוסר כוחות ומוטיבציה, אנו מרגישים בחוסר נוחות. חוסר הנוחות לא מאפשר עיכול אנזימטי תקין, מכיוון שכעת הגוף מתמודד עם האתגר הגופני, או הנפשי.

אנו רוצים להתפתח אל אופקים חדשים. אך, האם אנו מוכנים לרגע להרפות מהישן והמוכר ולשאול שאלות חדשות? לאתגר את התפיסות המוכרות? לשאול שאלות – להביע משאלות. מאמר חדש לשנה שבטוח תהיה חדשה – אך האם תהיה גם מחודשת?

ההתפתחות היא מפירוד, צמצום, הפרטה לאחידים. לכל פרט בבריאה יש את האחידות שלו – המיוחדות שלו שקשורה אל האחדות הכלל – המקור הראשיתי. הצורך בתנועה מהאחדות אל האחידות מחויב על מנת לאפשר מפגשים בבריאה.