רעב אמיתי הנו צורך פיזיולוגי של הגוף הנובע מחוסר של תאי הגוף בחומרים לצורכי אנרגיה, או בנייה, לצורך פעילותם הביולוגית. לשם כך, יש בגוף מספר מנגנונים שנותנים למוח חיווי לגבי שובע או רעב , אך אף אחד מהם איננו גירוי המגיע מבחוץ, אלא צורך המגיע מבפנים. איך יודעים האם זו תחושת רעב אמיתית, או תיאבון המגיע מגירוי חיצוני?
אחת הסיבות לחולי, יכולה להיות לעיסה מהירה. לכן, כדאי להפנות את תשומת הלב, לאופן הלעיסה, בכדי למנוע מחלות ולהיות בריאים יותר. יתרונות הלעיסה הם רבים. מהם?
כשאוכלים יתר על המידה איברי העיכול מותשים ונחלשים ומערכת העיכול אינה מתפקדת כראוי. ולכן ההמלצה היא לא לאכול עד שמרגישים שובע מלא, אלה להשאיר קיבה מעט ריקה.
אנו אוכלים מזון מבושל ומאוד מתובל והגוף מבקש לשתות בזמן הארוחה. שתיה בזמן הארוחה משבשת את העיכול. מומלץ לשתות מינימום עשר דקות לפני הארוחה או שעה לאחריה.
מכיוון שאנו מסונכרנים עם אור השמש, יש הפרשה פחותה של אנזימי עיכול בלילה, ביחס להפרשתם באמצע היום. אם נתחשב גם בשקיעה וגם בכך שקמים היום מאוחר מהזריחה, נראה כי זמן סיום האכילה הראוי הוא סביב 19:00-20:00 בקיץ וסביב 18:00 בחורף.
מדוע אין לאכול מיד עם הקימה? כי אין צורך: עוד לא הזענו ולא עשינו שום פעילות הדורשת שריפת סוכר. מאידך, כל מאגרי הסוכר והגליקוגן בגוף מלאים עדיין מארוחת הערב ואין צורך באוכל. בנוסף, אנו מפנים את אנרגית הגוף להמשיך את פעולת פינוי הפסולת של הלילה.
הנטייה הטבעית היא להיות לא רעבים בשעת מחלה, ניכר ביותר אצל ילדים שלא אִיבדו אינסטינקט זה. בזמן של מחלה אקוטית, המזון מחליש את החולה ומחזק (מזין) את המחלה. התפיסה המוטעית לתת לחולה לאכול כדי שיתחזק היא זו שדווקא מחלישה את הגוף ומאריכה את זמן המחלה.
עלינו להתחשב בקצב העיכול גם לגבי סדרי האכילה. לאפשר למערכת להתנקות ובעצם גם לנוח, לפני שמתחילים ‘סיבוב’ חדש…מכיוון שלכל מאכל סגנון עיכולי שונה וזמן עיכול שונה, צריך לאכול בצורה כזו שתאפשר עיכול מיטבי של כל סוג מזון.
כאשר קר מידי, חם מידי, או שיש עייפות גדולה, חוסר כוחות ומוטיבציה, אנו מרגישים בחוסר נוחות. חוסר הנוחות לא מאפשר עיכול אנזימטי תקין, מכיוון שכעת הגוף מתמודד עם האתגר הגופני, או הנפשי.
עיכול סדיר דורש מהגוף שלנו תשומת לב מלאה, המתבטאת באספקה מוגברת של דם ואנרגיה עצבית למערכת העיכול. פעולה פיזית מפנה את האנרגיה שלנו לשרירים השונים ואילו מאמץ מחשבתי ורגשי משתמשים באנרגיית הגוף להתמודדות עם המאמץ. אפשר לאכול לאחר שגוף או הנפש נרגעו מהמאמץ וחזרו למסלולם הרגיל.
