הרבה פעמים בקליניקה, כשאני שואל נשים או גברים: “מהי תחושת רעב?” אני נתקל במבט מופתע. לכאורה זוהי שאלה פשוטה, כי אנו מתמסרים אליה הרבה פעמים ביום. אנו רגילים אליה ותמיד ‘יודעים’ מהי – כי אנחנו פשוט מרגישים אותה… מסתבר, שהרבה פעמים אנו טועים ופשוט מפרשים תחושות גופניות באופן לא נכון. מהן התחושות? למה אנחנו מתבלבלים? ואיך מלמדים את הגוף מחדש?

לאלו האוהבים והאוהבות קצת יותר להעמיק. סדרת סרטונים בה נתאר מספר מערכות מרכזיות של הגוף וכיצד הן מתמודדות עם מצבי חירום, על ידי הגברת עוצמה ותדירות. כך נבין מדוע במצבי חירום אנו זקוקים להרבה אנרגיה זמינה ולחומרי בניין זמינים

בתהליך הכרה כנה ואמיתי, אנו חושפים באומץ, הן את הנטיות שלנו והן את הכוחות החדשים שיש בנו – ואנו מעזים להישיר אליהם מבט ולומר באומץ: למרות שפספסתי אתכם שנים רבות, אני מוכן להתמודד גם עם האמירה האישית שעד כה חייתי בחושך וגם עם הכוחות הנדרשים ממני כדי להרגיל את הנפש להפסיק להיצמד אל אותן אסטרטגיות מוכרות ולפתח אסטרטגיות רחבות טווח הרבה יותר, הכוללות את כל כוחות האישיות.

תודעה עֵרה היא תשומת לב לסיפור הפנימי המתרחש בתוכי, תוך כדי שהוא קורה. להבדיל ממודעוּת, שהיא הסבָּרת והבנת הסיפור הפנימי, לאחר שהוא כבר הסתיים. הפער בין מודעוּת לתודעה ערה, הוא כמו הפער בין חיים לדיבורים ומחשבות

עיכול סדיר דורש מהגוף שלנו תשומת לב מלאה, המתבטאת באספקה מוגברת של דם ואנרגיה עצבית למערכת העיכול. פעולה פיזית מפנה את האנרגיה שלנו לשרירים השונים ואילו מאמץ מחשבתי ורגשי משתמשים באנרגיית הגוף להתמודדות עם המאמץ. אפשר לאכול לאחר שגוף או הנפש נרגעו מהמאמץ וחזרו למסלולם הרגיל.

החיים הם “עֵרים” – מלאי תנועות ותזוזות, המפעילות עלינו כוחות מצדדים שונים. על כן, איזון “עֵר” הוא איזון דינמי, לא סטטי. איזון זה מבטא את היכולת לחזור אל נקודת שיווי המשקל הפנימי, תוך כדי תנועה.