אני מגיע מתחום החינוך, שבו עשיתי תואר ראשון ותעודת הוראה. שנים רבות עבדתי עם נוער בכלל ונוער בסיכון בפרט.

ומה הקשר שלי לבריאות?

עד גיל 19 היה לי סינוסיטיס כרוני. מעולם לא הצלחתי לנשום מהאף – ולפחות אין לי שום זיכרון כזה. האף סתום ואני נושם מהפה. תמיד.

בשנת, 97’, בגיל 19 מישהו הפנה אותי לאליהו לוי מקיבוץ אמירים – שהיה מוציא לאור בעברית ספרים של הרברט שלטון. שם נחשפתי לגישה הנותנת משקל מאוד גדול לאורח החיים הבריא בתהליך הריפוי – והתחלתי לעשות שינויים באורח החיים שלי.

בשלב ראשוני זה הורדתי מהתזונה מטוגן, קמח לבן, סוכר לבן ומוצרי חלב. זהו.

עבורי כנער בן 19, שאהב לאכול הכל מהכל – זה היה קשה מאוד. תקופה של מלחמה פנימית עבורי, של שלושה חודשים. אני זוכר רגעים בהם החלטתי להכניס אצבע לגרון כדי להקיא – רק מהעצבים, אחרי שאכלתי קרואסון…

לאחר שלושה חודשים קרה משהו מוזר מאוד: הרגשתי בפעם הראשונה בחיי אוויר שנכנס לי לאף… בתחילה לא חשבתי שזה יכול להיות והתחלתי לנשום מהאף שוב ושוב… ושוב!

זה היה נראה כמו נס או כישוף, שכן לא חלמתי שיש אפשרות כזו שאפשר להתרפא ללא תרופות…

וזהו – מכאן התחילה האהבה שלי לכל הנושא הזה. אני זוכר את עצמי מסתובב בכל החנויות בירושלים ומחפש ספרים עתיקים, העוסקים בטיפול והחלמה על ידי אורח חיים בריא.

ואכן מצאתי הרבה כאלו:

את הספר של הנרי ביילר – המזון הוא התרופה; ואת ספריו של אליהו קריא כגון מנזלת ועד סרטן ועוד; היו את הספרים של ד”ר עינן ואת בירכר ברנר ועוד ועוד. אפילו את ספריו של יצחק בן אורי, שהיה עוד בן החיים, קראתי, אפילו שהתחברתי פחות לגישתו הטהרנית.

אני זוכר את עצמי מסתובב בתערוכת “אלטרנטיבי 98”, כאשר כל הנושא הזה היה בחיתוליו, נפגש בדוכנים עם סגנונות רבים וגישות שונות. הרבה למדתי וחוויתי בתקופה זו.

אז גם עשיתי את צום המים הראשון שלי – בן שלושה ימים וזו הייתה חוייה מיוחדת.

עולם שלם ומסודר התחיל להתגלות לי, שהיה מדהים ועמוק בפני עצמו, אך בעיקר מה שקסם לי בו, היה החיבור של תפיסת העולם הזו לנקודה מאוד אופטימית בתוכי – שהעולם יכול להיות טוב יותר.

שהאדם “נידון” מלכתחילה לבריאות וטוב – ומעשיו הם המרחיקים אותו מהמציאות הזו – וממש בכמה צעדים פשוטים הוא יכול לבנות בחזרה את עצמו ואת בריאותו.

המשפחה התחילה להתייעץ איתי והרבה דברים טובים קרו בהקשר הזה.

לאחר שלוש שנות שירות צבאי כמפקד טנק בשריון, הלכתי ללמוד תואר ראשון וסיימתי בהצטיינות תואר .B.A בחינוך. עשיתי תעודת הוראה והתחלתי לעבוד בתחום.

חינוך הוא דבר מיוחד

מפני שבמהותו הוא גורם למפגש מאוד עמוק עם האדם שמולי, דרך גילויים חדשים. זה בעצם משפיע על הכל: יש פה אהבה כלפי האדם שאיתו אתה מגלה את הדברים, יש פה חוכמה חדשה שמתגלה וגם העשייה עצמה משתנה בעקבות הלמידה והגילויים החדשים.

זה מה שאני אוהב בחינוך:

מלבד העובדה שאני אוהב את מקצוע ההוראה עצמו, אני אוהב את המהות של הלימוד. את העובדה שאפשר להבין מה עומד מאחורי הדברים באופן עמוק יותר – אבל זה לא קורה במכון מחקר, אלא עם אדם חי, הנמצא מולי.

לאחר כמה שנים במערכת, ראיתי שמושך אותי הרבה יותר להעביר את הידע הקשור בחינוך לבריאות.

למרות שעבדתי עם נוער בסיכון ועם כלים של מפגש אישי ולא רק ידע פורמלי, הבנתי שעבורי – הצורך ללמד אדם את חשיבות האכילה הבריאה, ניהול סדר יום, כלים לאיזון רגשי ותודעה ערה למתחולל בתוכי – גדול יותר.

מפגש עם מטפל מסוים (שאני חולק על דרכו ולכן אינני מזכיר אותו בשמו) נתן לי את הכוח להפוך את התחביב, אותו אני לומד כל כך הרבה שנים, למשהו שאני עוסק בו בצורה יותר משמעותית. כך, בצורה הדרגתית, משנת 2010 התחלתי להוריד את הרגל מהגז – בעבודתי בחינוך והעברתי את המשקל להדרכות אישיות וקבוצתיות בנושא אורח החיים הבריא.

מסתבר שצברתי לא מעט ידע –

והרבה מהידע הפשוט הזה, עזר לא רק לבריאים, אלא גם בהרבה מקרים של מחלות כרוניות. סוכרת, יתר לחץ דם, טריגליצרידים וכולסטרול גבוה, הורדה במשקל, דלקות מפרקים קלות, אסתמה ועוד – הן כולן רק חלק מהדוגמאות של מקרים שעברו אצלי ופעולות פשוטות של אורח חיים בריא סייעו לכל אלו מאוד.

אבל… גם למדתי, שהפעולות הללו הינן פשוטות להסברה, אבל מורכבות ליישום – כמו האדם עצמו…

לכל אדם יש רגש ולפעמים הוא סותר את מה שנדרש לעשות על מנת לסייע לגוף להיות בריא. אי אפשר לבטל את הרגש – כי כאשר אנו רוצים בריאות כוללת ולא רק נקודתית, הרי שאנחנו חייבים להתחשב בכל כוחות הנפש של האדם.

זה נכון גם לגבי תפיסות עולם שיש לאדם והוא ‘תקוע’ איתם ולהן מפריעות לו להתקדם – וגם לגבי רצונות עמוקים וכמוסים, שלפעמים חבויים בו וגורמים לו לפעול כנגד רצונו הגלוי.

לכל אדם יש נקודת תורפה, לא רק גופנית, אלא גם רגשית וגם תודעתית – ולכן עבור כל אחד, הקושי מתבטא בצורה ייחודית ובנושאים שונים. כך בוראים עולם של אהבה – שבו במקום שבו אני חזק – אני יכול לעזור לחלשים ממני ובמקום שבו אני חלש – אני יכול להיתמך בחזקים ממני.

אך עדיין, למרות כל היופי החברתי שאפשר להצמיח מכך – עבור האדם הפרטי, שנמצא כרגע במצב חולה או חלש – הקושי הוא קושי. גם ככה, שינוי הוא דבר לא קל, אך כאשר אנחנו במקום נמוך, כואב או חלש – קשה לנו שבעתיים לעשות שינויים.

וכאן נכנס החלק ה”מחנך” שבי:

אל ההדרכות הללו שעשיתי לאנשים, החלה להיבנות מסגרת כוללת, של ליווי אישי והעמקה בכל הקשור לתהליך השינוי עצמו.

זהו תהליך מאוד יפה ועמוק הכולל חקירה פנימית וכנה של כוחות הנפש של האדם המבקש לעשות שינוי.

אין כוח אחד שמדחיקים או אומרים לו חדל!

יש כאן חוכמה של סידור:

מתוך שיחה עמוקה, נוצרת באופן הדרגתי, הבנה עמוקה של המטרה שכל תכונה שלי באה לשרת – וסידורה כך שהיא באמת תשרת את מטרתה.

כך שבסופו של תהליך, האדם העושה את השינוי מרגיש יותר ‘מסודר’: יש לו מפה די טובה של עצמו, הוא מבין את עצמו טוב יותר, יותר נינוח לגבי עצמו ומסוגל להניע את עצמו – לא על פי הציפיות של החברה ממנו, אלא על פי כוחותיו ומי שהוא באמת.

כך נוצר שינוי ברמה המעשית, אל עבר אורח חיים בריא.

אבל, הוא נעשה בצורה עמוקה ומתוך בחירה מחודשת בכוחות הנפש שלי – ובעיקר בעצמי, במי שאני מתוך הבנה עמוקה יותר מהי הייחודיות שלי וכיצד להניע אותה הלאה.

תמיד ממשיכה עבודה. לעולם היא לא נגמרת וגם אלה שעשו איתי תהליכי ליווי, תמיד חוזרים מידי פעם לחידוד השפה שרכשנו יחד ושומרים על קשר.

כעת בימים אלו ממש,

מכיוון שה”אש” הזו שלי עדיין בוערת והרצון לסייע לכל מי שאפשר להיות בריא יותר – במקביל לליווי שאני מעניק, אני לומד תואר שני בבריאות הציבור וגם מחפש שיתופי פעולה חדשים. כולי תפילה שמהלך זה יסייע לי להגיע לקבוצות רחבות יותר, להפיץ את בשורת הבריאות והשפעתה המבורכת לכל אדם.

אז הנה… לסיכום… גם אני עובר תהליכים בכל עת ומזמין אתכם ואתכן להצטרף לתהליך מתמשך של למידה והתפתחות, שיש לו התחלה – אבל אין לו סוף…

רק טוב ובאהבה, ציון