אחת מהמילים הכי נפוצה היום בתקופת הקורונה היא להידבק. משמעות הלוואי של המילה להידבק היא לרוב שלילית, אך המילה דבקות בעולמה של היהדות היא חיובית ומשמעותית ומוזכרת בשלושה נושאים: בין איש ואישה, הקב”ה, ונחלה בארץ ישראל. בסרטון כאן נגלה את המשמעות של חיבור פנימי, שאינו מחייב היצמדות ויכול לבוא לידי ביטוי גם במרחק, גם בזמנים של סגר.
איך הביולוגיה מתייחסת כאשר היא נחשפת לנגיף או פתוגן אחר? במצבי חירום, הגוף פועל את הפעולות – שכבר מתקיימות בגוף באופן תמידי, בעוצמה גדולה יותר ובתדירות גבוהה יותר. מה זה בעצם אומר ומה אנחנו יכולים לעשות?
מה ההבדל בין נגיף ומחלה? מהי מחלה? מהי הדבקה – האם נדבקים בנגיף, או נדבקים במחלה? והאם הנגיף הוא ידיד האדם? סינרגיה בין הרפואה המערבית לרפואה הטבעית – היתכן??
המשמעות של שמירת מרחק והימנעות מהתקהלויות, על ההאטה של התפרצות הנגיף – ואיך החיסרון הופך ליתרון? מה פירוש ערבות הדדית ביחס לאוכלוסיה בסיכון ולאלו עם מערכת חיסון מוחלשת?
מי היא אוכלוסיה בסיכון? מה הם האתגרים שלה ביחס לנגיף הקורונה? למה הבעיה העיקרית שלה היא זמן ואנרגיה?
על המושג חסינות העדר ואיך היא מונעת התפשטות מהירה של הנגיף? איך הטבע מאזן את עצמו, בין התפשטות הנגיף, לבין ריסון מגיפה או מוות המוני
למה במקרים מסוימים יש ‘הדבקה’ ובמקרים אחרים חוששים ממגיפה? מי אלו הנוגדנים, מה תפקידם? ומה היא תרומתה של מערכת החיסון? משמעות גורם הזמן בהתפרצות
שבירת שגרה נמצאת כבר באופן טבעי בגוף הביולוגי. מהם הכוחות השמורים באופן טבעי לשבירת שגרה ולמצבי חירום? האם מצב חירום מידי פעם הוא טוב? כיצד הטבע מתכונן למצבי חירום? מהם המשאבים הכי חשובים הדרושים לגוף בזמני החירום? על מצבי חירום – וכיצד הטבע מתמודד איתם
מה תפקידה של מערכת החיסון? מה הם הנוגדנים ואיך הם פועלים? איך הגוף יודע להתמודד עם מצבים שאינם שגרה?
אין תרופה שיכולה להשמיד נגיף, המקסימום הוא למנוע את שכפולו. איך הרפואה המערבית מתמודדת עם הנגיף? במה הגוף משוכלל יותר מהתרופה בהתמודדות עם נגיפים?
