לאלו האוהבים והאוהבות קצת יותר להעמיק. סדרת סרטונים בה נתאר מספר מערכות מרכזיות של הגוף וכיצד הן מתמודדות עם מצבי חירום, על ידי הגברת עוצמה ותדירות. כך נבין מדוע במצבי חירום אנו זקוקים להרבה אנרגיה זמינה ולחומרי בניין זמינים
איך הביולוגיה מתייחסת כאשר היא נחשפת לנגיף או פתוגן אחר? במצבי חירום, הגוף פועל את הפעולות – שכבר מתקיימות בגוף באופן תמידי, בעוצמה גדולה יותר ובתדירות גבוהה יותר. מה זה בעצם אומר ומה אנחנו יכולים לעשות?
שבירת שגרה נמצאת כבר באופן טבעי בגוף הביולוגי. מהם הכוחות השמורים באופן טבעי לשבירת שגרה ולמצבי חירום? האם מצב חירום מידי פעם הוא טוב? כיצד הטבע מתכונן למצבי חירום? מהם המשאבים הכי חשובים הדרושים לגוף בזמני החירום? על מצבי חירום – וכיצד הטבע מתמודד איתם
מה תפקידה של מערכת החיסון? מה הם הנוגדנים ואיך הם פועלים? איך הגוף יודע להתמודד עם מצבים שאינם שגרה?
נראה שנגיף הקורונה הוא נגיף חדש, אך בעצם יש לו משפחה. מה הוא שמו האמיתי של הנגיף? מי היא משפחת הקורונה? ומהם הסימפטומים של הנגיף?
המוח בנוי מעגלים מעגלים של הולכה חשמלית. מעגלים נסגרים ומעגלים נפתחים. ככל שגיוון החשיבה והגירוי החשיבתי שלנו יהיה גדול יותר – כך יפעלו אזורים שונים במוח ומעגלים נוספים במוח (לכל אזור כשרון מיוחד משלו) יבואו לידי ביטוי. מאידך, ככל שדרכי החשיבה שלנו יהיו חד ממדיים וחוזרים על עצמם, הרי שהמעגלים הנוספים יתנוונו מהר יותר עם הגיל המתבגר ואילו אותם מעגלים בהם השתמשנו באופן עקבי יישארו להיות המעגלים היחידים שאיתם אנו חושבים ופועלים ויהפכו להיות דומיננטיים מידי.
