למערכת הפנימית, העצמית, של האדם, חוקים משלה. גם למערכת היחסים עם העולם התנהלות משלה. לכן גם המפגש עם הסביבה אצל כל אדם יהיה שונה. שני אנשים חווים בצורה שונה ואחרת את אותה הסיטואציה. גם אם ביטוי החוויה יהיה באותה המילה – הפרשנות לאותה מילה, מציאות, חוויה,תהיה שונה אצל כל אחד.
חיי היומיום מלאים בקשיים של הישרדות – במערכות יחסים משפחתיות, בפרנסה, בבריאות, בחינוך ילדים ואלו החוסרים שאנו מבקשים מריבונו של עולם למלא לנו. וזה חשוב. יכול להיות שהבקשות למלא את החוסרים ההישרדותיים מקשות עלינו לבקש את המעבר. לריבונו של עולם יש את היכולת לגאול את העולם ממש.
אפשר ללמוד דווקא השנה שבזמני משבר כדאי וצריך להסתכל מנקודת מבט עליונה יותר ולראות את הגאולה, את היציאה מהעבדות לחירות , את גודל השעה. להיות נוכחים במציאות ולאפשר להקב”ה לגאול אותנו באופן פרטי וכללי.
בגישת מאפשרים, הדואליות אינה מהווה פער, אלא היא ביטוי של שני קצוות על פני ציר אחד. מעין שני קטבים, המייצרים מתח של הולכה ומאפשרים לייצר חשמל. בעצם דואליות מייצגת תנועה, תנועת חיים. על פי גישה זו אנו נאמר, שבטבעו, האדם כולל בתוכו את שני קטבים ולאמיתו של דבר ציר התנועה ביניהם זורם בצורה נינוחה וטבעית.
המפגש של ריבונו של עולם עם משה רבנו מאפשר להגדיר את המושג מפגש. יש הבדל מהותי בין ידיעה שכלית לבין לדעת את – מפגש עם הדבר. להכיר מישהו לאוו דווקא אומר שאכן מכירים , כשנפגשים איתו- יודעים אותו.
