אודותינו

מהי בריאות גופנית

בריאות הגוף נסמכת על הרגלים נכונים. הרגלים הוא מושג חשוב, מכיוון שמאפשר לנו להתפתח, בלי לבזבז אנרגיה על למידה בכל פעם מחדש.
הרגל הוא סוג של התנהלות קבועה על פי דפוס חוזר ונשנה.
כאשר אני רגיל למשהו אני מחפש אותו באופן אוטומטי.
כאשר אני רגילה להתנהלות מסוימת, אני מקיימת אותה, גם ללא מודעות.
לכן, יש להרגלים כוח גדול והשפעה גדולה על חיינו.

מכיוון שכך, הרגלים נכונים הם דבר חשוב שבעתיים:
כאשר אנחנו פועלים בצורה המתאימה לטבע הגופני שלנו – הרי שיום יום ושעה שעה, נבנית הבריאות שלנו טיפין טיפין ולאחר זמן, אנו מרגישים שינוי משמעותי, אפילו ללא שהשקענו בו באופן מודע.
גם ההיפך הוא הנכון:
כאשר ההרגלים שלנו אינם נכונים, הרי שמבלי משים, אנו גורמים לפגיעה קטנה, אך מתמשכת בבריאות הגופנית שלנו וביום מן הימים “נגלה” “פתאום”, שהמצב שלנו כבר לא ‘מה שהיה פעם’…

בקליניקה בגישת מאפשרים, אנו שמים לב לקניית הרגלים.

מאפשרים לאישיות לפתח הרגלי בריאות, אך כאלה המתקבלים על הנפש ונטמעים בה פנימה.
מִבצעי כאסח, או, מטרות קצרות טווח, קורות בקליניקה שלנו, רק לעיתים רחוקות ורק כאשר ישנן סיבות גופניות קיצוניות, המצדיקות מהלך שכזה.
ברוב הפעמים אנו מעודדים התפתחות אל עבר דרך חיים. כזו שאני מרגיש/ה טבעי בתוכה.

כמובן, בכדי להשלים תהליך זה באופן יותר עמוק, תהיה, באופן שיטתי, התייחסות נפשית – רגשית והכוונה של התפתחות האישיות, בכדי לאפשר תהליך צמיחה אורגני וטבעי.

כיצד איזון רגשי בא לידי ביטוי?

איזון רגשי הוא, האפשרות להיות בכל נקודה על פני קשת הרגשות, באופן חושי, על פי הסיטואציה ולפי מה שהנפש זקוקה באותו הרגע.
תהליך זה כולל בראש ובראשונה, שחרור מנטלי, לגבי רגשות מסוימים, שגם אותם “מותר להרגיש”.
כמובן, שעל מנת להגיע לאותו שחרור מנטלי, חייבים ללמוד את ה”מקומות האסורים” – שלפעמים אנו מודעים אליהם והרבה פעמים אינם מודעים כלל.

בנוסף, תהליך זה כולל, אִימון של האישיות, להפעיל את כוחות נפשה כפי רצונה. לפעול כאדם בוחר ולא כאדם מגיב.
נוצרת אפשרות לשהות בתוך סיטואציה, גם מורכבת, ולא להגיב כפי הכוח המיידי, שתמיד מופיע “לעזרתנו”.
זוהי אפשרות להצליח לעצור את הדחף הראשוני, זה המוטמע בי, שבדרך כלל קופץ ומגיב בלי מחשבה.
השהות נותנת לנו זמן לחפש את הכוח המדויק, שאני רוצה להשתמש בו עכשיו – ונכון יותר להשתמש בו עכשיו, בכדי להניע את הסיטואציה, אל המטרה בה בחרתי.

ככל שתהליך זה מתפתח, מתאפשר יותר ויותר לאישיות, לפעול מבחירה ולא מאינסטינקטים.
עוד כוחות רדומים נכנסים לפעולה והופכים להיות מונהגים בידי האישיות, שעד היום, הכירה את עצמה באופן חלקי בלבד.

זהו תהליך שלם וטבעי של צמיחה אישית.

צמיחה אישית:

צמיחה אישית, היא תהליך של היכרות מחדש.
כפי שאפשר להעמיק במאמר ‘דפוסי מחשבה’ ומאמר ‘גילוי וכיסוי’ ומאמרים נוספים – הרי כל הגדרה שאני מגדיר/ה את עצמי, היא מחויבת המציאות, אבל היא תמיד טעות.
תפקידה לאפשר לי להתנהל כפי שאני כיום, אבל לעולם היא לא מכילה את מי שאני עתיד/ה להיות.

בקליניקה על פי גישת מאפשרים, אנו מאפשרים לאדם להיחשף אל אותם הגדרות עצמי, שהוא מחיל על עצמו כהגדרות מוחלטות, בזמן שלאמיתו של דבר, הן רק ההגדרות העכשוויות, שצמחו כפי התנאים שהאדם חי בהם עד כה.
יחד, אנו לומדים את התנאים האישיים לשגשוג ומגלים במשותף, את הציר עליו אפשר להשאיר את החלק הנכון בצורה בה הגדרתי את עצמי עד עתה, אבל, להמשיך ולהתפתח – ולהשיל מעלי את החלק שהיה נכון לשעתו – ועכשיו הזמן לחלקים חדשים באישיותי להופיע.

במובן הזה, ‘דמות הבוגר’, על פי גישת מאפשרים, היא האדם המתפתח. לומד ומתחדש.
מצד אחד עם יסוד ברור ומוצק; ומאידך, סביב לאותה ליבה חזקה, יש טווח גדול של גמישות, שמסוגל בכל פעם להרחיב את אזור הנוחות והמסוגלויות האישיות, הן בגוף, הן בנפש והן בתפיסת העצמי והפעלת הרצון החֵרותי.

מערכות יחסים בריאות:

מתוך תפיסה אישית מתפתחת, ניתַן להגיע לקשר כֵּנה.
אדם כזה, איננו מרָצה ומאידך, איננו משתלט.

אישיות כזו, יודעת להביע את עצמה ולעמוד על עקרונות הליבה שלה, מחד; ומסוגלת להתרחב ולהכיל שוני תפיסתי או התנהלותי, מאידך.

זה נכון בזוגיות – וזה נכון גם בין קולגות בניהול חברה: כאשר אני יודע/ת את עצמי, אין בי פחד שכריזמה של השני תטשטש אותי ולכן אין לי צורך להבליט את עצמי, או, להפגין כישורים, היכן שהם אינם נצרכים, רק בכדי להרגיש שאינני נבלע בין האחרים, או שאני נצרך ובעל ערך.

זהו תהליך חיוני, הן לזוגות, הן לאדם עצמו, הלומד את מי שהוא והן למנהלים הבכירים, המעוניינים למקסם את עבודת הצוות של ראשי הצוותים או העובדים, ולהפחית מאבקי אגו.

דרך סגנון האתגרים במערכות היחסים, בזוגיות, או במקום העבודה, אנו, בקליניקה של גישת מאפשרים, לומדים עם האדם שמולנו, את הטקטיקות הפנימיות, המודעות ואלו שאינן מודעות, שאותן הוא מפעיל.
דרך אותן הטקטיקות, אנו לומדים את כוחות הנפש המרכזיים של אותו אדם – את הכישרונות בהן הוא ניחן, אבל – ופה יש דגש חזק: לומדים גם את האסטרטגיות הפנימיות הגורמות להפעלת אותה הטקטיקה.
כלומר, לומדים מה הגורם הפנימי המניע את הפרט, להשתמש דווקא בכוחות הללו.
מה אותו אדם מנסה להרוויח דרך התנהגויות אלו ומהן המניעים האמיתיים אליהן, שברוב הפעמים, גם האדם עצמו אינו מודע אליהן.

כדי להגיע לעומק כזה של גילוי פנימי, חייבים אווירה של כנות עצומה.
זו מתאפשרת על ידי מתן מרחב ביטחון מקסימלי, להיות מי שאני.
לגלות את ה’מכוער’ וה’יפה’ שבאישיותי.
את האינטרסנט ואת האלטרואיסט.
להעז להיות שני הפכים בעת והעונה אחת ולהכיר את אישיותי על כל צדדיה.
להעז לטעות ולהעז גם להצליח…
זהו מרחב לא שיפוטי, של סקרנות, המאפשר מבט כנה וגילוי ‘מדעי’ טהור של מי שאני.

מרחב כזה, הוא תנאי לצמיחה ושגשוג של אישיות מתפתחת ואנו שמים עליו דגש מיוחד.

חוסן ארגוני

מתבטא ברציפות תפקודית, בזמני שגרה ומשבר, הכוללים מספר שלבים יסודיים: היערכות, התמודדות, התאוששות ושיקום. לא חייב להיות להם רצף סידורי, אך יש להכירם לעומק ולבנות אותם על מנת לשמור על רציפות תפקודית.

הרציפות התפקודית מחולקת אף היא להגדרות של: רציפות קוגניטיבית, רציפות התִפְקוּד והתַפקיד, רציפות התִפְקוּד והתַפקיד ורציפות אישית-היסטורית, אך במילים פשוטות החלוקות הללו באות לתאר שתי יכולות שהן אחת: היכולת להישאר בתפקוד גם כאשר מופעל לחץ חזק על הארגון; ומהירות היכולת לחזור לתפקוד תקין – גם במקרים הקיצוניים בהם הלחץ היה כל כך חזק – עד שהתפקוד הרציף נפגע.

עבור כל אלה נבנו כל המילים שכולנו מכירים, של תרבות ארגונית, שפה משותפת, חזון, קביעת יעדים ומדדים, מעקב ובקרה, סנכרון בין מחלקות בארגון, איגום משאבים ועוד.

כל אלה ועוד אנו עושים בהליך אסטרטגי חוצה ארגון, בניהול פרויקטים ובליווי מנהלים.

• תכלול הובלת שינויים חוצי ארגון במציאות משתנה ובמצבי משבר: גיבוש, הקמה וליווי של מערכים אסטרטגיים, כתיבת נהלים וגיבוש תוכניות עבודה לטווח הארוך והקצר, ניהול והובלת פרויקטים תוך בקרה ומעקב שוטף אחרי ביצוע ועדכון, ניהול ממשקי עבודה מול בעלי עניין.
• שימוש בהון האנושי – איתור כישרונותיו של הפרט וחיבורו אל מטרות הארגון: פיתוח מנהיגות וחוסן אישי, הטמעת כלי חשיבה אסטרטגית, פיתוח יכולת הסתגלות בעולם משתנה, הכשרת מנהלים לתפקידים בכירים. ניהול משברים, גישור ומשא ומתן.