למערכת הפנימית, העצמית, של האדם, חוקים משלה. גם למערכת היחסים עם העולם התנהלות משלה. לכן גם המפגש עם הסביבה אצל כל אדם יהיה שונה. שני אנשים חווים בצורה שונה ואחרת את אותה הסיטואציה. גם אם ביטוי החוויה יהיה באותה המילה – הפרשנות לאותה מילה, מציאות, חוויה,תהיה שונה אצל כל אחד.
בגישת מאפשרים, הדואליות אינה מהווה פער, אלא היא ביטוי של שני קצוות על פני ציר אחד. מעין שני קטבים, המייצרים מתח של הולכה ומאפשרים לייצר חשמל. בעצם דואליות מייצגת תנועה, תנועת חיים. על פי גישה זו אנו נאמר, שבטבעו, האדם כולל בתוכו את שני קטבים ולאמיתו של דבר ציר התנועה ביניהם זורם בצורה נינוחה וטבעית.
נתינת כלים מחשבתיים, המייצרים גישה כוללת לתהליך שאנו עוברים, בדרך אל הבריאות. איננו מתמקדים התמקדות צרה בפרט אחד ו’מתאבדים’ להשיג אותו, תוך התעלמות מצרכים אחרים שיש לאותו האדם. גישה כזו, כוללת התחשבות בכל התנאים, הדרושים לשלמות האדם: הן לבריאות הגוף, הן לשמחת הלב, לסקרנות המחשבה והן לתשוקת הרצון – כאשר כל אלה חוברים יחד, נוצר מהלך הרמוני המאגד יחד שני הפכים: את הדרך ואת התוצאה – ואז נהנים בדרך.
