חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

קטגוריה: אחידות

פרשת מטות מסעי

בשלושה דברים מצווה התורה להיות דבקים: בריבונו של עולם, בין בני זוג ובארץ ישראל. את עבודת האלילים מכנה התורה בשם “היצמדות”. מה ההבדל בין “להידבק” ובין “להיצמד”? ולמה ידיעת ההבדל כל כך חשוב לחיים בכלל ולזוגיות בפרט?

מהכלל אל הפרט
מאפשרים
ציון גואטה

הִתפרטות מתוך הכלל האחד

כל האדם כבר כלול בזיגוטה, התא הראשון. אך תא אחד לא מספיק, התא צריך להשתכפל ובנוסף, כל תא חייב להתמיין ולקבל תפקיד ייחודי. לאחר כל זאת, כל רקמה וכל אבר חייבים לעבוד בהרמוניה עם כל שאר התאים, השונים מהם. זה ורק זה – הוא אדם וכך הוא העולם.

מאפשרים
ציון גואטה

התפרטות מהכלל אל האחד

ההתפתחות היא מפירוד, צמצום, הפרטה לאחידים. לכל פרט בבריאה יש את האחידות שלו – המיוחדות שלו שקשורה אל האחדות הכלל – המקור הראשיתי. הצורך בתנועה מהאחדות אל האחידות מחויב על מנת לאפשר מפגשים בבריאה. 

מושגי ליבה
ציון גואטה

אחדות ואחידות

האישיות של האדם – היא אחת, אף על פי שיש בה הרבה כוחות שהיא נחלקת אליהן. כל כוח הוא אמת ונכון, אך הוא חלקי וחייב להשתבץ במקומו הראוי. על כל המהלך הזה שולטת האישיות של האדם. האדם איננו שכל ואיננו רגש. איננו גוף ואף איננו נשמה. כל אלה הם חלקים בתוכו. האדם כולל את כולם.

פרשת שבוע
ציון גואטה

לקראת בחירות

אחדות היא לא אחידות. הפרט לא יכול לראות את הצד השני, את הזווית האחרת. יש לו וודאות מוחלטת במה שהוא רואה, במציאות שהוא חווה. הפרט רואה פרט מתוך כל הכלל. אדם שרוצה להתאחד חייב להבין את המבנה שהאחדות מתפרטת. ואז גם רוצה לנסות לראות את שאר הפרטים, את המציאות שהוא אינו חווה.  כדי לצאת מהפרטיות, צריך להתאחד עם השני.