יוגה
פירוש המילה יוגה הוא איחוד. איחוד בין הגוף, לבין הנפש.
כאשר אנו מקשיבות, תוך כדי תרגול, לתנועות הגוף, נוצרת לגוף יכולת לעבד תחושות, רגשות, חוויות, וזיכרונות. היכולת לעבד, את מה שמהדהד בתוכנו,דרך תנועת הגוף, מאפשרת להמשיך את חיי היומיום ותנועת הגוף היום יומית, מתוך איכות חיים מיטיבה.
אסאנה, זו תנוחה במונחים של השפה היוגית. מעבר בתנועה, היוצר רצף בין תנוחה לתנוחה, מביא את הגוף להרמוניה ולחיזוק במכלול השלם של הגוף.
יוגה בתנועה
יוגה בתנועה, הוא תרגול תנועה אינטגרטיבית.
כלומר, תנועה המשלבת בין היוגה, היוגה הנשית, שיטת פאולה ותנועה טבעית.
כל אלו מתייחסים לכל מערכות הגוף ומאפשרים ריפוי.
תנועה זו מאפשרת לשכלל את יכולת ההקשבה אל הגוף, חיזוק מערכת הנשימה, שימת לב אל דפוסי היציבה, דפוסי התנועה, זרימת דם טובה אל כל אזורי הגוף, שיפור תפקוד מערכת העיכול, חיזוק ושיקום קרקעית האגן וריפוי במערכות הגוף השונות הזקוקים לכך.
מעבר לכך, תנועת הגוף יוצרת הדהוד חיובי, מחזקת את ה’עצמי’, את היכולת להתמודד עם אתגרים שונים, ומשפיעה על איכות החיים בכללותם.
היוגה שלי
כשהתחלתי ללמד, חשבתי איך אוכל לקרוא לסוג ההוראה שלי.
יש מגוון רחב, של סגנונות הוראת יוגה וגישות שונות ורחבות.
ניסיתי לחפש את הנקודה הפנימית, זו שמרגשת ומניעה אותי, בתוך תרגול היוגה האישי שלי וההוראה.
מאז ילדותי אני אוהבת לרקוד. התנועה מהווה בשבילי חלק בלתי נפרד, מהיסודות הבסיסים של אורח חיים.
בעקבות לימודי והוראתי במחול, תנועה וגם היוגה גיליתי שבעצם הם אחד.
מה בין יוגה לתנועה
כפי שכבר כתבתי לעיל, פירוש המילה יוגה היא איחוד.
איחוד בין גוף לנפש.
איחוד בין תנועה לנשימה.
תנועה היא השינוי במיקום של איבר או הגוף ביחס לסביבתו, לצופה בו.
תרגול היוגה מורכב בדרך כלל מהתבוננות, תשומת לב אל הנשימה, רצף תנוחות, מעברים בין תנוחה לתנוחה – והרפיה .
לכל אחד מהמרכיבים, משמעות רבה בזמן האימון ויש צורך להעמיק בהבנת אופן התרגול, על מנת להגיע למיצוי האימון.
במאמר זה, ניגע מעט בכל אחד מהמרכיבים, בכדי להבין את הייחודיות בקשר, שבין היוגה אל התנועה.
הייחודיות באימון המשלב יוגה ותנועה
תנועת ההתבוננות – התבוננות היא האפשרות להסתכלות פנימה.
אנו רגילות, במהלך היום, לעבור מדבר לדבר.
כמעט ולא מתאפשרת לנו התבוננות על הדבר, התנועה, האירוע, החוויה.
בתחילת כל תרגול, אנו מתבוננות פנימה: שואלות את עצמנו מה שלומנו? אנו מעלות תחושות פיזיות ורגשיות – ונותנות כאן ועכשיו לגוף להיות נוכח, ללא ביקורת או שיפוטיות. פשוט להיות.
בתרגול נשי, תהיה התבוננות גם על האגן, מתוך התפיסה, שהאגן הוא מרכז הגוף ומכיל שינויים, חוויות וזיכרונות רבים ומשמעותיים. ככל שנאפשר הקשבה לתחושות הפיזיות והרגשיות של האגן, כך נוכל להתקרב ולהכיר את הגוף – ואולי אפילו להבין, חוויות רגשיות, שעברנו באותו היום.
תנועה נסתרת
לאור ההסבר, אם נעמיק מעט נוכל למצוא כאן גם תנועה.
זוהי לא תנועה שאפשר לראות בעין (ולפעמים כן, פעמים רבות חוותי בשיעורים ובקליניקה שינויים במנח הגוף והרפיית איברים לאחר התבוננות).
זוהי תנועה בתשומת הלב. מעבר מהחוץ אל הפנים.
לאורך כל זמן ההתבוננות, יש שימור תנועה פנימית.
להיות בתשומת לב פנימה, זהו אתגר לא קל. בזכות התחדשות, בכל רגע, של הסבת תשומת הלב אל ה’כאן ועכשיו’ – שזוהי התנועה בהתבוננות – יש לנו את האפשרות לאמן את שריר התבוננות.
תנועת הנשימה
מערכת הנשימה היא עולם ומלואו.
בתרגול היוגה, ישנו דגש רב, הן למודעות אל הנשימה והן להתאמת תנועת הנשימה – אל התנוחות ואל המעברים שבין התנוחות.
לנשימה מערכת עצמאית משלה, היא אוטונומית ולא מודעת: גם אם לא נעשֵה דבר, הנשימה תתרחש מאליה.
מנגד, כאשר אנו מודעוׂת לנשימה – נוכל לגלות עולם תנועתי שלם, של מערכת בסיסית המקיימת אותנו ומאפשרת לנו חיים.
מודעות אל הנשימה ותרגול נשימה, מאפשר איכות חיים מיטיבה, הפחתת עומסים, לחצים – וריפוי.
נשימה בזמן שהייה ובזמן מעברים בין תנוחות
הנשימה מלווה אותנו לאורך התרגול, גם בזמן שהייה בתוך תנוחה וגם בזמן מעבר בין תנוחה לתנוחה.
בזמן שהייה בתוך תנוחה, הנשימה תומכת במנח הגוף, חמצן מגיע אל כל האיברים – גם לאלו שבתוך התנוחה – שכעת מאותגרים. הנשימה מאפשרת, שהייה לאורך זמן בתוך התנוחה, מתוך מקום יציב ורפוי. לא חלש, לא עמוס – מכווץ, או, תפוס.
דוגמה מצוינת לתנועת הנשימה, היא הקשר בין תנועת הסרעפת לתנועת קרקעית האגן.
תנוחות – אסאנות
לכל תנוחה היתרונות שלה.
פעמים רבות נשמעה באוזני האמירה, מתלמידות חדשות שלי, שהיוגה משעממת, שאין מספיק תנועה וקצב – והשהייה בתוך התנוחות ארוכה ומשעממת.
מעבר לכך, שאי אפשר להסיק מתרגול כזה על תרגול אחר, משום שכל מורה מביא את עצמו והשיעורים משתנים ממורה אחד לשני, כדאי לדעת שלשהות בתוך תנוחה אין המשמעות להיות בה וזהו. זוהי לא הרפיה, זהו אימון גופני לכל דבר.
לשהות בתוך תנוחה, זהו אימון גופני, המשפיע על מערכות הגוף השונות.
שהייה זו מסייעת לחיזוק השרירים, גמישות האיברים והמפרקים, שיווי משקל, קואורדינציה, הזרמת הדם ועוד.
והחשוב מכל הוא, שבזמן השהייה בתוך התנוחה, מתחוללת התנועה הפנימית.
כשנמצאים בתוך תנוחה ומכוונים להעמקה בה, דרך התנועה הפנימית, הגוף מטמיע את יתרונות התנוחה מתוך מקום רך, קשוב ולא פוגעני ומזיק – כפי שעלול לקרות ללא ההקשבה אל אותה תנועה פנימית שבגוף.
מעברים בין תנוחות
יש משמעות גדולה לצורת המעבר שלנו מתנוחה אל תנוחה.
המעבר דורש התייצבות, השתרשות, חזרה אל המרכז, תיאום הנשימה עם התנועה.
בזמן זה, עלינו לתת לנשימה להוביל את התנועה, ובעיקר למצוא את הדרך הנכונה והקשובה אל הגוף, למעבר תומך בין תנוחות. כזה שמאפשר התחדשות לקראת התנוחה הבאה.
אותה המשמעות הקיימת בשהייה בתוך תנוחה, קיימת גם לגבי התנועה של המעבר. אשר על כן, כדאי מאוד, לשים לב לכך, שלא יהיו בתרגול מערברים ללא תשומת לב.
הרפיה
כיצד אפשר למצוא את התנועה בהרפיה?
ההרפיה היא בעיקר התנועה המשחררת וזהו כמעט האתגר גדול ביותר שלנו, בני האדם.
לתת לגוף את האפשרות להרפות, לשחרר מתנועה מודעת – ולתת לגוף לשחרר את התנועה, מבלי ליזום זאת.
פעמים רבות נדמה לנו שהרפינו עד הסוף, אך עם מעט תשומת לב נוכל להרפות יותר ממה שחשבנו.
כדי להרפות מחויבת תנועה.
איך נרפה, אם לא הייתה תנועה לפני ההרפיה? ואיך נרפה אם לא נאפשר לגוף לשחרר עצמו מתנועת הגוף ומהמחשבה?
תנועה טבעית
עם כל זאת, ישנה משמעות גדולה ולא פחות חשובה, לתנועה האותנטית, הטבעית, הפשוטה שהגוף מביא איתו.
תנועה כזו ללא הנחיה חיצונית – נכונה או לא. ללא דיוק, ללא עכבות.
תנועה זורמת
כזו שקשובה אל הגוף ומביאה לידי ביטוי, בצורה הכי חזקה, את האני העכשווי.
שילובים מפליאים
דרך שיטת פאולה, גיליתי את היכולת לשלב, בין עולם התנועה/ התנוחה / הטריגר (בפאולה) המכוונת והמדויקת, לבין התנועה הטבעית של הגוף.
והשילוב מחולל פלאים.
