שכינה בבית
אנו בתקופה של ימי סגר, ממש כמו שהיה בפסח שבמצרים.
בשבת פסח- עם ישראל משחו את השה- שיא האלוהות של מצרים ולא פחדו מתגובה של המצרים. וזהו נס גדול.
השנה כנראה שזו השנה הראשונה מאז שנתקנו התקנות למניינים וקריאת התורה בציבור, שכעם בתי הכנסת סגורים
וחוזרים לזמן קדום יותר בהם המפגש עם ריבונו של עולם היה אישי יותר..
אפשר לקחת הזדמנות זו למקום מפגש עם הקב”ה במקום האישי. “הפולחנים” הדתיים – נשיקת מזוזה, קריאה בתורה, מניינים.
שכינה היא בבית , במקום הפרטי, בין איש לאישה, בין הבנים
והגדת לבנך- המצוה של פסח מתאפשרת עכשיו יותר.
מנהג מומלץ לשריפת חמץ
שריפת חמץ – מנהג מומלץ לכתוב על פתקים את ממה שאנו רוצים לשרוף בתוכנו- ואז לשרוף בשריפת חמץ.
מידות צריכות להיות מאוזנות. לתת לנפש לנוע על ציר באיזון.
לשים לב לגודל השעה
עם ישראל נדחק ביציאת מצרים- מצרים מאחור, עמוד ענן ואש מלפנים.
עם ישראל עסוק בקושי ופחות בגודל השעה.
אפשר ללמוד שבזמני משבר כדאי וצריך להסתכל מנקודת מבט עליונה יותר ולראות את הגאולה, את היציאה מהעבדות לחירות , את גודל השעה.
להיות נוכחים במציאות ולאפשר להקב”ה לגאול אותנו באופן פרטי וכללי.
