עברנו מסע מפרך עם הרציפות הקוגניטיבית. זה הזמן לסיים ולסכם.

מה קנינו עד כה?

  • יש לנו עובדות שאינן פרשנות.
  • יש לנו חור "חֶסֶר" שמותר לי להיות בו.
  • הרגש התארגן קצת אחרת (וגם בא לידי ביטוי בשיחה משותפת)
  • ניסחנו מחדש את תמונת המצב כפי שאנו חווים אותה

בפעם הקודמת סיימנו את השיחה המשותפת בסעיף האומר: לצאת בחזרה אל העולם ולעמוד מולו בעוצמה.

אם מתחילים להבין את הראש, עוצמה אין פירושה צעקות (כמו שאסרטיביות אין פירושה כוח).

אז מה כן?

זכרו שרציפות קוגניטיבית עסוקה בציפיות שלי לגבי העתיד.

יצירת MVP

השאלה שעליה ניתֵן תשובה היא כזו:

מה הפעולה הכי קטנה שיש שביכולתי לעשות על מנת שמחר יהיה אחרת?

בשפת הסטארט-אפ זה נקרא MVP (Minimum viable product), כלומר המוצר המינימלי שיש בו אפקטיביות המייצרת שינוי. לא מחכים עד למוצר המוגמר והמושלם, אלא מוציאים לשוק גרסה קיימת, כמו שהיא, שיכולה להיות ברת קיימא.

דומיננטיות של מוקד שליטה פנימי

כל הרעיון במסע הזה הוא לא להישאר בתלות רק בעולם החיצון (המדינה, הצבא, הפוליטיקאים וכולי), אלא להעביר דומיננטיות למוקד שליטה פנימי, וזה יכול להיות כל דבר שתלוי בי: לצאת לטיול, לסייע למישהו, לשבת עם המשפחה לזמן איכות, לתרגל יוגה, לכתוב ספר זיכרונות, להתנדב, ועוד.

עוצמה בהקשר של רציפות קוגניטיבית פירושה, שאני עם בהירות פנימית לגבי החוויה האישית שלי את הסיטואציה בה אני נמצא. אני מסוגל לנסח אותה, לתווך אותה לסביבה אם צריך; וגם לייצר את הפעולה שתבנה את הציפיות שלי לגבי העתיד ברמת המעשה.

סיימנו סוף סוף את הרציפות הקוגניטיבית, בפעם הבאה אי"ה נתחיל לדבר על רציפות התַפְקִיד והתִפְקוּד.