המספרים חמש ושש מעבירים אותנו לעולם התלת ממדי.
כבר ראינו שארבע הוא שתיים כפול שתיים: צורה עם ארבע פאות, קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. אבל הצורה הזו עדיין דו ממדית, כמו דף נייר.
מה ייתן לה נפח? חמש היא הפאה של הקובייה שפונה כלפי מעלה, ושש היא הפאה שפונה כלפי מטה. הן שהופכות את המציאות לבעלת נפח, לתלת ממדית.
מה המשמעות? שאותה מציאות של התפתחות, שהגיעה לשיאה בארבע, עוברת עוד שני מהלכים של התרחבות, וכך נוצר בה עומק.
חמש: נקודת שאיפה
חמש הוא השלב הראשון, והוא מסמל את השאיפה אל הגבוה, אל הטמיר והנעלם. אל מה שנמצא מעבר לכאן ועכשיו. נקודת שאיפה.
בלי נקודת שאיפה, החיים נעשים צרים, מרגישים "חסרי עומק" ושטחיים.
בערב הזה נוכל להתבונן בחמשת הנרות של החנוכייה ולשאול את עצמנו: איפה החמש בחיינו? איפה אנחנו מסמנים מטרות רחוקות, בלי בושה ובלי פחד?
ומצד שני, איך נדאג שלא נברח לדמיונות, ונאפשר לעצמנו להישאר מקורקעים? בשביל זה יש שש.



