התנועה שבין אדמה ושמים

כשמנחה אומר “להשתרש ומשם לצמוח” למה הוא מתכוון?

העץ מייצג את התנועה שבין אדמה לשמים.

תנועה אחת היא ההשתרשות כלפי מטה אל האדמה

תנועה שניה היא תנועת הצמיחה כלפי מעלה אל השמים.

הכוחות מנוגדים אך משלימים ומהווים מרחב שלם של תנועת חיים.

ככל שהשורשים נטועים עמוק יותר באדמה, כך העץ צומח להיות גבוה, חזק ויציב.

 

תנועת ההשתרשות

לאן השורשים מתחברים?

השורשים מתחברים- אל האדמה, הם אינם מתחברים אל עצמם.

הם חייבים להתחבר אל האדמה על מנת שהעץ יקבל את חומרי ההזנה מהאדמה ומהמים ומשם

כלפי מעלה עד אל צמרת העץ.

התנועה הזו יוצרת סוג של מעגליות- השורשים מתחברים אל האדמה,

אל המים ומשם הכוח חוזר אל העץ.

נקודה זו מביאה אותי למחשבה על חיבור, השתרשות אל מול כוח הכובד.

 

השתרשות אל מול התנגדות

באופן טבעי כשאנו חושבים על השתרשות, הגוף או אותו איבר מפעיל כוח התנגדות, אך עם נחשוב

על אותה התנגדות ככוח מחבר , ‘משתרש’ , ממש כמו השורשים שמתחברים אל האדמה ומקבלים

את כוח- ההזנה כדי לצמוח, כוח ההתנגדות הופך להיות כוח מחבר, כוח מזין.

 

לאן אנחנו צומחים?

נסביר את זה דרך המושג צמיחה- התארכות.

בשיעורים שלי איני משתמשת בהנחיה ‘ישר’- ליישר את הרגל או לישר את הגב.

אני מעדיפה להשתמש במילה התארכות- להאריך את הרגל, להאריך את הגב – משום שזו בעצם התנועה.

אנו איננו סרגל- אפילו עמוד השדרה שלנו – זה שמאפשר לנו את היציבות, הוא בצורת S.

התנועה שלנו היא תנועה של הארכה.

דמיינו לרגע את היד שלכם מתארכת לפי מעלה לכיוון השמים. אם היד לא תהיה מחוברת אל הכתף,

היא מעולם לא תוכל להתארך, היא פשוט תהיה מנותקת.

כך בדיוק הדיאלוג בתנועת העץ- השורשים חייבים להיות מחוברים אל האדמה על מנת שהעץ יוכל

לצמוח- להתארך מעלה.

 

להיות בהווה גם בשביל העתיד

השתרשות בתנוחה מסוימת יוצרת התמקדות ברגע העכשווי, ההווי. כל עמידה שלנו תלויה באותו

הרגע שבו נתחבר אל הקרקע ונהיה נוכחים בה, אחרת ניפול. הגוף אינו יכול להחזיק את עצמו

כשהוא מרחף. זאת אומרת החיבור אל הקרקע, אל אותו הרגע והנוכחות בו היא לא בשביל עצמה אלא

על מנת שתוכל להיות צמיחה, התארכות הלאה.

 

איך זה בא לידי ביטוי בגוף?

אם אנו לא מתרגלים מתוך השתרשות וחיבור אל הקרקע אנו מפעילים עומס על המפרקים ועלולים

לקרוס.

מכיון שאנו במגע עם האדמה רוב היום היא תהיה החיבור שלנו על מנת שנוכל להתארך. (כמו החיבור

של היד אל הכתף)

כמו בכל תנוחת עמידה שאנו נמצאים בה עלינו להשתרש-להתחבר אל הקרקע על מנת שכל מה

שמעל כפות הרגליים יוכל לעמוד- להתארך- לצמוח כלפי מעלה.

(חשוב להדגיש שהשתרשות וצמיחה אינם מושגים המתייחסים רק לתנוחות עמידה אלא לכל איבר

שיש לו מגע עם האדמה)

כמובן שהשתרשות, מחזקת את השרירים , ובמיוחד את ה”פריפריה”- קצוות הגוף וכך גם מקילה על

המרכז- השרירים המייצבים ,שרירי הליבה.

 

השתרשות היא כמו התמסרות מודעת.

קצה אחד מרפה, מניח את כובד המשקל, משתרש, מתחבר,

כדי לעורר ולאפשר צמיחה והתפתחות בקצה השני .

תנועה שבין אדמה לשמים

שתפו

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

לשאלות על המאמר ניתן להשאיר תגובה ונענה בהקדם

פוסטים אחרונים

מתלבטים? אני מבין אתכם.

תרגישו בנח לשאיר פרטים, נשוחח ונתלבט יחד
נראה איך אפשר לעזור.