אנחנו מתקרבים לסוף היום. ארוחת ערב בפתח…
אני רוצה לגעת בנקודה מסוימת חשובה, הקשורה למיקום של ארוחת הערב בסדר היום:
מניסיוני, הרבה אנשים מגיעים אליה לאחר יום עבודה מפרך. הרבה פעמים, בגלל עומס העבודה לא אוכלים בצורה מסודרת ולא אוכלים מספיק!
עכשיו, כשמגיעים הביתה בערב, זה הזמן לפיצוי – גם קלורי וגם רגשי…
מה שיוצר תגובת ריבאונד של חיפוש מזון. הופכים להיות ציידים לקטים, אבל במטבח…
לכן מניסיוני – חשוב לי להדגיש:
כדאי להתייחס לנקודות החולשה האלה.
כאשר ארוחת הערב לא תהיה מסודרת – הערב יכול להפוך למסע ארוך של נישנוש מתמשך, בין אם שאריות האוכל של הילדים ובין של שקיות נפתחות ואוכלים “‘רק בינתיים’ – עד שאכין ארוחת ערב”…
ולכן, הכנה עצמית לדחף לחיפוש מזון, יכול לסייע לנו:
פעולה ראשונית יכולה להיות מנת ביניים קטנה, לפני שיוצאים מהעבודה.
לדוגמה, תפוח, שני תמרים וחופן שקדים קטן ואפילו עם כוס תה.
הכנה כזו יכולה להיות גם על ידי תכנון מראש מה נכין לארוחת ערב ונבוא מתוך מוכנות להכין את מה שתיכננו.
כשאנו יודעים שאנו עומדים משהו מסוים לאכול, יש לנו תמונה כייפית, שאיתה אפשר לדחות את הדחף לנשנש.
מה לעשות בכל זאת במקרה של רעב חזק?
כאשר קשה לי לא לאכול כלום – כדאי לקחת שני תמרים, או כמה משמשים אורגניים (בפעם אחרת בעזרת ה’ אפרט מדוע דווקא משמשים וצימוקים חייבים להיות אורגניים ואילו תמרים – לא). לשים בפה וללעוס לאט, או למצוץ.
זה מעלה את רמות הסוכר ומרגיע אותנו. ככה גם מגיעים לארוחת הערב פחות סוערים.
עזרה ראשונה נוספת היא:
לשתות שתי כוסות מים. לפעמים אנו מחליפים בין תחושת רעב לצמא ולפעמים תחושת הרעב מתגברת בגלל צימאון.
שתי כוסות מים בסוף היום עוזרות לרובנו – שלא מקפידים לשתות כמו שצריך במהלך היום… זה גם נמצא כמסייע להורדה במשקל.
אז איך בתכל’ס בונים את ארוחת הערב?
נדבר על זה בטיפ של מחר…
נפגש…
רק טוב,
ציון גואטה – מאפשרים
