אנו עדיין עוסקים ברציפות התפקיד והתפקוד ולמדנו שלכל אחד ואחת מאיתנו, גם לילדים הקטנים, יש מה לתרום למסוגלות שלנו להתמודד עם הסיטואציה. העובדה הזו דורשת שינוי קטן בהרגלי התקשורת הבין אישית שלנו ונדבר עליה ממש כעת: תקשורת רשתית ולא היררכית האחריות האישית משפיעה גם על צורת התקשורת הבין אישית. לכן, משום שלכל אחד יש אחריות, […]
בשנה כזו, בה הכיסא לאליהו הנביא יחכה שישיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם (נכתב בלשון זכר, אך מכוון לשני המינים), נדמה שמתחדד הפער בין המציאות שלנו למושג החֵרוּת. בשנים הקודמות היה נדמה שאנו בני חורין: אוכלים, שותים ועושים מה שבא לנו. אך אולי דווקא בשנה הזו, ההזדמנות לטעום את טעם החרות גדֵלה. […]
אנו ממשיכים עם רציפות התִפְקוּד והתַפקיד ולאחר שמבחינה טכנית יש לנו הכל, נשארו כמה הכנות מנטליות ורגשיות שיסייעו לנו לבנות את המסוגלות להמשיך ולתפקד בהתאם למצב. לכל אחד ואחת מאיתנו יש איך לעזור היסוד החשוב הבא הוא: שלכל אחד ואחת מאיתנו יש איך לעזור. אנו מסוגלים להסתדר בשטח בלי "מנהל" שיארגן אותנו, על בסיס הכוחות […]
למדנו שחוסן = רציפות תפקודית המתחלק לארבעה סוגי רציפויות, ושמירתן חיונית להתמודדות אישית עם מצבי חירום. ארבע הרציפויות הן רציפות קוגניטיבית רציפות התִפְקוּד והתַפקיד רציפות חברתית ובין אישית ורציפות אישית-היסטורית למדנו בהרחבה על הרציפות הקוגניטיבית, כעת נתקדם אל: רציפות התִפְקוּד והתַפקיד בזמני שגרה אני יודע לבצע את התפקידים שלי ומצליח לתפקד. בדרך כלל… אבל חשוב […]
עברנו מסע מפרך עם הרציפות הקוגניטיבית. זה הזמן לסיים ולסכם. מה קנינו עד כה? יש לנו עובדות שאינן פרשנות. יש לנו חור "חֶסֶר" שמותר לי להיות בו. הרגש התארגן קצת אחרת (וגם בא לידי ביטוי בשיחה משותפת) ניסחנו מחדש את תמונת המצב כפי שאנו חווים אותה בפעם הקודמת סיימנו את השיחה המשותפת בסעיף האומר: לצאת […]
בפעם הקודמת דיברנו על הסכמה להיות בתהליך עמום ולהתמודד עם חוסר הנוחות הבסיסית הנגרמת לנו בגלל חוסר ידע. זו שבגללה אנו "משלימים" את התמונה גם כאשר ההשלמה לא תואמת את העובדות. שיחה משותפת, שיחה משתפת רק כאשר מסודר לנו בראש אנו יכולים להעביר לאחרים את צורת ההתמודדות שלנו, את המבט שלנו. מבט שכמו שלמדנו, מאפשר […]
אנו בתוך הנושא של רציפות קוגניטיבית והסיוע שלה לחוסן האישי שלנו. בפעם הקודמת הבנו שאנו משלימים מידע חסר מתוך הפרשנות האישית שלנו ולא מתוך עובדות, כי המוח אוהב שתהיה לו תמונה קוהרנטית של המציאות וחוסר שלה גורם לנו אי נוחות. משום כך עלינו לבודד כל הזמן את העובדות מתוך כל הפרשנויות שאנו שומעים או חושבים […]
החלטתי להרחיב מעט לגבי הרציפות הקוגניטיבית ולתאר במאמרים הקרובים מספר אפשרויות מעשיות שלה לפיתוח החוסן. תחושת קוהרנטיות המוח שלנו אוהב שתהיה לו תמונה שלמה של המצב. הוא שונא חורים וחוסר ידע. זה מטריד אותו וגורם לו לתחושת מצוקה, המתבטאת ברצף של התראות: "שים לב! משהו כאן לא בסדר!" מנקודת מבט שרידותית, כאשר יש משהו לא […]
במאמר הראשון בסדרה למדנו שחוסן = רציפות תפקודית. עכשיו בואו נתקדם עוד צעד. ארבעה סוגי רציפויות רציפות קוגניטיבית רציפות התִפְקוּד והתַפקיד רציפות חברתית ובין אישית ורציפות אישית-היסטורית שמירתן הינָה משאב חיוני להתמודדות אישית וארגונית עם מצב חירום. הבה נגלה אותן אחת אחת: רציפות קוגניטיבית רציפות זו היא התפיסה שלי את המציאות ובגללה כל כך חשוב […]
רבים שואלים איך אני יכול לחזור לשגרה, או לקדם שוב את העסק שלי, או לבנות בחזרה את חיי, במצב כזה? יש תחושות כל כך חזקות של כאב ואובדן, תחושת שותפות הגורל עִם העָם שלי חודרת עד לעמקי הנפש ומשפיעה עלי באופן אישי, והמצב הלאומי עדיין כל כך שביר ורעוע… תחושה כזו היא סימן גדלות ראשית, […]
אני רוצה להסביר למה קריטי לחזור לשגרה, שגרה אחרת, לא זו שהכרנו, אבל סוג של שגרה, וכמו כל דבר טוב, לתת דוגמה מהגוף: כאשר איבר נפגע, נניח הכבד. מצד אחד שאר האיברים תומכים בו ומערכת הדם שולחת אליו יותר דם. מצד שני, אותם האיברים לא אומרים: הכבד נדפק, אין מצב שאני חוזר לשגרה… בדיוק הפוך […]
עד כמה שזה נשמע מוזר. התפקיד שלנו בעורף, שונה מהתפקיד בחזית! העוצמה והחוסן שלנו בעורף משפיע על החזית. והחוסן שלנו נבנה מהיכולת להחזיק שגרה:לקום בבוקר, לטפל בילדים, ללכת לעבודה וחוזר חלילה.הכל כמובן עם ההתאמות הנדרשות: עירנות למצב הביטחוני ועם רגישות ועדינות ביחס למצב הרגשי-חברתי (עקרון חוסן מספר 1). זה לא אומר שאתם מפקירים למרות שזה […]
לָעַד חַיָּה בִּלְבָבֵנוּ הָאֱמוּנָה הַנֶּאֱמָנָה המשמעות של האמונה היא שאין אנו צועדים לבד. שיש "מישהו הולך תמיד איתי". הוא מלווה אותי בצעדי, במחשבתי. איתו אני יכול להרגיש ביחד, לפרוק ולשתף ולדעת שאני לא לבד. אחת הטראומות גם בעוטף הייתה שאנשים הרגישו מותקפים, זעקו לעזרה, התקשרו לקרובים ומכרים או לצבא ולמשטרה, ולא נענו. התחושה הייתה: אני […]
כאשר אני מרוכז.ת סביב עצמי, השדר פנימה הוא שאם לא אעשה ככל שביכולתי כדי לשרוד, לא אחזיק מעמד. זה כמו סביבון: יכול להסתובב סביב עצמו, אך בסוף תמיד נופל. העשייה למען האחר יוצרת יציבות. מעין חיבור מטריציוני בין כל החלקים. התחושה הפנימית משתנה בשני מובנים אני מסוגל לעשות למען האחר. אני יציב, אני חזק ולא […]
בזמנים של כאוס, הידוע והמובן קטן מאוד ואף על פי כן, אין זה הזמן ללמידה.המציאות כעת בלתי מאורגנת והניסיון לדלות ממנה סדר לא יִצְלַח ואיננו נכון. בזמנים כאלה, זה הזמן לפעול: לעשות מעשים, פעולות קטנות וברורות ונכונות לשעתן. עוד מעשה ועוד. בזמנים כאלה הלמידה מתרחשת תוך כדי פעולה ולא במנותק לה. אלו הזמנים כעת ממש […]
אם אפשר לתמצת במילים את ההפרדה הנ"ל היא מסתכמת בכך ש: מצד אחד אנחנו לא מדחיקים שום תגובה, גופנית, רגשית או מחשבה שעולה לנו, ולא מנסים להעלים בשום דרך, אלא פשוט נותנים לה להיות, גם אם אלה מחשבות מלחיצות או רגשות קשים (נרחיב בכך אי"ה בהמשך) מצד שני, ממש במקביל, יש לנו עוד מחשבה שבה […]
דוגמה הכי פשוטה מעולם הצומח, שמלמד אותנו לעולם לא לחבר בין המצב שלי כעת, גם אם הוא נראה נובל, לבין מי שאני באמת והעתיד שיצמח ממני. עץ גויאבה אדומה (לא תותית) ומה הוא מלמד אותנו על המצב הנוכחי? [[video:tg298.mp4]] מה אני אומר בסרטון עץ הגויאבה תותית ששתלתי לפני ראש השנה, שהיה פורח, מלא עלים ירוקים […]
הדבר הראשוני והבסיסי ביותר לפני כל טכניקה מעשית, הוא בתפיסה העצמית הפשוטה: זה שיש תחושה ואפילו חזקה מאוד של היסטריה רגשית, בלגאן וחוסר מיקוד מנטלי, רצון רופס וחוסר חשק לעשות: כל אלה אינם מעידים על חוסר חוסן!! מה החוויה עושה לנו יש באדם את החושים והחוויות שהוא חווה והם משפיעים באופן מיידי: על הכוח הגופני […]
במאמר הקודם ראינו שאף על פי שבפועל יש מצבים שבהם חובה לכפות על הילד עשייה כלשהי, יש בזה מורכבות. כשהכפייה נעשית בכוחנות, היא עלולה לשדר חוסר סמכות פנימית של ההורה ולהקטין את המשמעת של הילד כלפיו. ומצד שני, כשהיא נעשית מתוך הסמכות הטבעית שבין הורה לילד, היא מחזקת את הביטחון של הילד בהורה. אבל האמת […]
נתחיל מהסוף: כי כפייה כזו משדרת שאני, כהורה, אינני בעל ערך מעצם היותי הורה, אלא רק כי אתה זקוק לי ואני חזק ממך, ולכן אני מחייב אותך לעשות כרצוני. זה משחק של הורדת ידיים. (ויש בכפייה כזו נזק נוסף, כי היא יוצרת התנגדות אצל הילד. על כך במאמר הבא.) אבל זה לא כך. להורה יש […]
בשני המאמרים הקודמים דיברנו על כך שהאחר הוא אחר, ואני הוא אני, ולכן נקודת המבט שלי יכולה להיות לגמרי לא מוסכמת על השני, ועדיין להיות ראויה, ואפילו רלוונטית. זה נכון כלפי כל אדם, וכלפי ילדיי בפרט. כשהתפיסה הזו נמצאת בתשתית העמדה הנפשית שלי, הביטחון שלי מול ילדיי אינו נובע מהציות שלהם, אלא מעצמו. ביטחון כזה […]
במובן מסוים, הצורך שיקבלו את דעתי, או שיעשו כדעתי, יש בו מן חוסר הביטחון. לא לקפוץ! אסביר. כשיש לי רשות פנימית ברורה לדעה עצמאית, שאינה מקובלת על אחרים, הקיום שלי והצדק שלי אינם תלויים בהסכמת האחר. לנקודת המבט שלי יש קיום עצמי, ויש לה מקום בסל המחשבות האנושי. (אין הכוונה כאן לתפיסה ש"לכל אחד האמת […]
בסדרה הזו נעסוק בענייני חינוך, כי שינוי, כל שינוי, תמיד משפיע על הסביבה שלי. חלק מהדברים נכונים לכל מערכת יחסים שלי עם הסביבה, ולא דווקא מול ילדיי. זה יכול להיות מול הורה, בן זוג, חבר, עמית לעבודה וכולי. כמובן שבכל מערכת יחסים הדגשים שונים. הנקודה הראשונה הנקודה הראשונה שחשוב להדגיש היא היחס בין האחר לביני. […]
יש סיבה נוספת לכך שנתינה חייבת לבוא מעומק הלב. חז"ל מלמדים אותנו שאחת המידות הטובות שבהן הקדוש ברוך הוא נוהג עם בריותיו נקראת "רב חסד". הכוונה היא שחסדו מרובה, והוא מעניק ביד רחבה. וכאן הייתי רוצה לשאול אותך שאלה אישית: האם כיף לך כשמעניקים לך מתנה? באופן כללי מצאתי שיש מי שקל להם יותר לקבל, […]
במאמר הקודם ראינו שרק האדם עצמו יכול לדעת מה הוא באמת רוצה. האם הוא רוצה את הרצון הראשוני שלו, האישי, או שאולי הרצון של השני יצר אצלו רצון חדש, משותף. זו נקודה משמעותית מאוד, כי היא יכולה להיות מסובכת. כשאני עושה לעצמי מניפולציה פנימית, ועושה משהו שאני לא באמת רוצה, אשלם על כך מחיר. תהיה […]
בשני המאמרים האחרונים הדגשנו את הצורך בהפרדה, לא רק בשביל האישיות עצמה, אלא גם בשביל בניית הזוגיות ומערכות היחסים עם הסביבה. אבל בכל זאת, גם במצב כזה, כשכולנו עצמאיים ולא פועלים לפי ציפיות הסביבה, איך אפשר לנהל מערכת יחסים של שיתוף פעולה? לפעולה הזו אני קורא: "לדפוק על הרצון". מה הכוונה? ניקח מצב שבו אני […]
יופי. להיות עצמאי. סיסמה נהדרת. כל אחד "יעשה מה שבא לו", יחיה איך שבא לו. אבל מה יהיה עלינו כחברה? איך בונים קשר כזה? ומה עם פיתוח מידות טובות? כולנו מבינים שלהיות עצמאי זה דבר חשוב. אבל איך עושים את זה בפועל, בלי שתהיה אנרכיה, ותוך התחשבות זה בזו וזו בזה? שיחה עם דוד בן […]
במאמר הקודם למדנו על "אפקט ההחלקה", שנשמע כמו תקלה במערכת האנושית ומתכון בטוח לבגידות: יש משיכה אנושית דווקא למחמאות מאדם רחוק, ומצד שני פחות פגיעות ממנו. ומנגד, אנחנו נפגעים יותר כשהפגיעה מגיעה מאדם קרוב, ודווקא כשהוא מחמיא, אנחנו בשוויון נפש יחסי. שאלנו מה עושים, ואמרנו שאולי יש פתרון נגיש ופשוט, בלי לשחק אותה קשה להשגה. […]
במאמרים הקודמים התחלנו ביחסי הורים וילדים, וראינו שלעשות הרבה מאותו דבר זה לא טוב. להיות קרוב מדי לא נותן יחס של כבוד, ולכן אי אפשר להעצים את הילד. ומצד שני, גם להיות רחוק מדי לא מאפשר לילד לחוש עוצמתי ומוערך מול הורה שהוא מחשיב כבעל עוצמה. אפקט ההחלקה זו תופעה פסיכולוגית שתוארה ב-1965 בידי ארונסון […]
בפעם הקודמת פגשנו עובדה שנראית כמו בעיה בלי פתרון: מצד אחד, אם ההורה ינצח תמיד את בנו או בתו, הביטחון העצמי שלהם לא יוכל לגדול ולהתעצם. ומצד שני, גם אם ההורה יחליט להפסיד להם בלי הרף, זה לא יעזור, כי בעיני הילד אותו הורה ייתפס כ"חלשלוש", ולכן הניצחון עליו לא ממש נחשב. זו נקודה משמעותית […]
פעם הייתה תוכנית מקסימה, בהשתתפות חנה מרון ויהורם גאון, שנקראה "קרובים קרובים". לטעמי היא הייתה מוצלחת במיוחד, עם "עדינות ישראלית" (אוקסימורון), והחזיקה מעמד שלוש עונות. אבל משנת 1988 יש אופרת סבון שנמצאת על המסך כבר עשרות עונות, ושמה "קרוב רחוק". אז מה הסוד? במאמרים הקרובים ננסה להבין למה קרוב רחוק מצליח יותר מקרוב קרוב. הורה […]
שוב חשוב להזכיר: הסיבה שאנחנו מתעכבים כל כך על דרכים ליצירת דומיננטיות של מערכת העצבים הפראסימפתטית היא שהמצב הזה יוצר איכות חיים גבוהה יותר, וגם שדומיננטיות סימפתטית מחלישה את מערכת החיסון. לכן, בכל מה שאנחנו עושים כדי להגביר את המערכת הפראסימפתטית, אנחנו גם מחזקים את חוסנו של הגוף. בשמונה המאמרים הקודמים דיברנו על כמה טכניקות […]
כזכור, כל מה שמגביר את המערכת הפראסימפתטית מחזק גם את חוסנו של הגוף. בפעמים הקודמות דיברנו על נשימה עמוקה, אוכל, פעילות גופנית, שינה, אור ומים, וגם על מגע עמוק, ועכשיו: טכניקה שמינית: אהבה גבירותיי ורבותיי: אהבה היא צורך ביולוגי. מגע עמוק, כפי שהזכרנו במאמר הקודם, אבל גם יחסי מין, חיבוק, מבט עמוק בעיניים, נשיקה, ואפילו […]
כזכור, כל מה שמגביר את המערכת הפראסימפתטית מחזק גם את חוסנו של הגוף. בפעמים הקודמות דיברנו על נשימה עמוקה, אוכל, פעילות גופנית, שינה, ואפילו על חשיפה לאור ועל השפעת המים, ועכשיו: טכניקה שביעית: מגע עמוק ורציף מגע גופני הוא צורך ביולוגי. מגע עמוק מגביר דומיננטיות של המערכת הפראסימפתטית, ומגע עדין מגביר דומיננטיות סימפתטית. לדוגמה, "חיבוק […]
כזכור, כל מה שמגביר את המערכת הפראסימפתטית מחזק גם את חוסנו של הגוף. בפעמים הקודמות דיברנו על נשימה עמוקה, אוכל, פעילות גופנית, שינה ואור שמש, ועכשיו: טכניקה שישית: מים שהייה במים נעימים מגבירה דומיננטיות של המערכת הפראסימפתטית. למה ואיך? כמו שכבר הבנו לגבי האוכל, קצוות תמיד מעוררים סטרס. ובאמת, מים חמים מדי או קרים מדי […]
כזכור, כל מה שמגביר את המערכת הפראסימפתטית מחזק גם את חוסנו של הגוף. בפעמים הקודמות דיברנו על נשימה עמוקה, אוכל, פעילות גופנית ושינה, ועכשיו: טכניקה חמישית: אור אור מעודד דומיננטיות של המערכת הפראסימפתטית. כן כן, אור יום פשוט, שמגיע מהשמש. זה שקיים מחוץ לכל בית. מכירים את המושג שעון ביולוגי? אז הוא תלוי בעיקר באור. […]
כזכור, כל מה שמגביר את המערכת הפראסימפתטית מחזק גם את חוסנו של הגוף. בפעמים הקודמות דיברנו על נשימה עמוקה, אוכל ופעילות גופנית, ועכשיו: טכניקה רביעית: שינה כן כן, גבירותיי ורבותיי, זה לא רק נשמע כמו חלום. שינה מעודדת דומיננטיות של המערכת הפראסימפתטית. אדם עייף הוא בדיוק כמו אדם חולה. אין לו כוח לזוז, אין לו […]
כזכור, דומיננטיות של המערכת הסימפתטית מחלישה את מערכת החיסון, ולכן כל מה שמגביר את המערכת הפראסימפתטית מחזק גם את חוסנו של הגוף. בפעמים הקודמות דיברנו על נשימה עמוקה ועל אוכל, ועכשיו: טכניקה שלישית: פעילות גופנית איך זה יכול להיות? הרי פעילות גופנית עושה בדיוק את ההפך: היא מגבירה את קצב הלב ואת לחץ הדם, מעלה […]
לפני שמתחילים, חשוב להזכיר שדומיננטיות של המערכת הסימפתטית (מערכת "הילחם או ברח") מחלישה את מערכת החיסון. הסיבה: כשיש איום קיומי בטבע, פעולות מערכת החיסון פחות חשובות באותו רגע, וחשוב יותר לשרוד, לשמור ממש על החיים. לכן, בכל מה שאנחנו עושים כדי להגביר את המערכת הפראסימפתטית ולהעלות את איכות החיים, השמחה והסיפוק, אנחנו גם מחזקים את […]
איך מגבירים ריפוי ומפחיתים סטרס, כלומר מגבירים את הדומיננטיות של מערכת העצבים הפראסימפתטית, זו שאחראית על מנוחה, עיכול והתאוששות? יש כמה טכניקות. בואו נתחיל. טכניקה ראשונה: נשימה ניסוי הראה ששמונה דקות של נשימה סרעפתית (נשימה בטנית, איטית ועמוקה ולא מהירה וקצרה) יצרו בגוף דומיננטיות פראסימפתטית למשך ארבע שעות. נשימה כזו מורידה לחץ דם, מפחיתה חרדה, […]
"בזמנים של מַעֲבָרִים מִתְעַבְּרִים דברים חדשים", כך אני אומר ליעל בזמן האחרון. כל העולם וישראל בתוכו, עובר שינויים כבירים בתקופה האחרונה – וגם אני… יש לי הרבה לחלוק עמכם לגבי "החלטה לעשות שינוי". מה עשיתי פה כל השנים? ולאן אני מחפש להתפתח?
מהו ניקוי רעלים בכלל? נשמע כמו מונח מאגי ולא רלוונטי… הרי אנו לא שואפים ציאניד – ואם באמת היינו שואפים, כנראה שדיאטת מיצים, חסה וגזר לא תעזור לנו… אז מה זה באמת אומר? מהם אותם רעלים ומה הופך דיאטה ל'ניקוי רעלים'???
רוצים להצטרף לאתגר ענבים ארצי?? דיאטה משוגעת של חמישה ימים, מראשון עד חמישי 6-10 בספטמבר. מעולה לירידה במשקל, לניקוי רעלים מהיר. בא לך גם?? פרטים בפנים…
רוצים להצטרף לאתגר ענבים ארצי?? דיאטה משוגעת של חמישה ימים, מראשון עד חמישי 6-10 בספטמבר. מעולה לירידה במשקל, לניקוי רעלים מהיר. בא לך גם?? פרטים בפנים…
רוצים להצטרף לאתגר ענבים ארצי?? דיאטה משוגעת של חמישה ימים, מראשון עד חמישי 6-10 בספטמבר. מעולה לירידה במשקל, לניקוי רעלים מהיר. בא לך גם?? פרטים בפנים…
רוצים להצטרף לאתגר ענבים ארצי?? דיאטה משוגעת של חמישה ימים, מראשון עד חמישי 6-10 בספטמבר. מעולה לירידה במשקל, לניקוי רעלים מהיר. בא לך גם?? פרטים בפנים…
המילה אחדות בהגדרה, היא ההפך מהמילה אחידות. להיות באחדות זה ההפך מאשר להיות אחידים. אם אני אחיד עם מישהו – הוא בסך הכל משכפל לי את עצמי, לא נותן לי שום דבר חדש ואיננו מאחד אותי עם מרחב גדול יותר. פוסט חשוב כדי להסתדר עם שוני בין אנשים ועם חלקי הנפש השונים שיש בתוכי.
אנו רוצים שהילדים שלנו יהיו עצמאים, עם תחושת מסוגלות וביטחון, והדרך לשם היא דרך הקונפליקטים בזמן גיל הבגרות . דווקא בתקופה זו, זו ההזדמנות לאפשר את המרחב מבלי לחשוש לאבד את האמון בקשר ההורי- ילדי.
פעמים שאנו פנים מול פנים, לעיתים אנו גם גב אל פָּנים, ופָּנים אל גב וקורה גם שאנו גב אל גב. מה פירוש כל הביטויים הללו ואיך הם משפיעים על חיי הזוג? על סגנונות של מפגשים שונים בזוגיות וכיצד דבקות זוגית הינה מרחב המאפשר את כולם?
הפסקת אכילה של 25 שעות, היא אולי אתגר מכובד להרגלים ולסגנון המחשבה שלנו, אבל זו משימה קלה לגוף… איך מתכוננים? מה כדאי לאכול? וכמה לשתות? ומה הכי כדאי לאכול בסעודה המפסקת? הכל בפוסט שלפניכם
אנו רוצים להתפתח אל אופקים חדשים. אך, האם אנו מוכנים לרגע להרפות מהישן והמוכר ולשאול שאלות חדשות? לאתגר את התפיסות המוכרות? לשאול שאלות – להביע משאלות. מאמר חדש לשנה שבטוח תהיה חדשה – אך האם תהיה גם מחודשת?
אוכל בריא וגם טעים – יש דבר כזה בכלל? האם יש מוצר, טבעי לחלוטין, שמכינים בבית בכמה רגעים ויכול להיות מושך את החיך ומגרה את העין? איך נכין שייק מתוק ובריא?
קמנו, והנה הקיבה מתחילה לדבר…מה נכון להכניס לה ומה ממש לא? מה לשתות ומתי לאכול? האם יכול להיות שאנו מפרשים את הגוף שלנו לא נכון? וכיצד נלמד מה הוא אומר? כל הפרטים במאמר שלפניכם
הכל הולך אחר ההתחלה… אז איך פותחים נכון את היום? אני רוצה לתת לך כמה כללי אצבע שישנו לך לגמרי את פתיחת היום, מה שישפיע על המשך היום ויפתח מומנטום חיובי ליום למחרת, לשבוע, לחודש ולחיים…:
היום האחרון של חנוכה, ולכן נדבר על המספר שמונה. למדנו ששבע מסמל שאלה שאנחנו יכולים לשאול את עצמנו במודע, כדי לברר מה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על כל מה שקורה. אם המשלנו את המספרים לקובייה, שבע היא הנקודה הפנימית שמאחדת את כל שש הפאות החיצוניות. להבדיל ממנו, שמונה הוא הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו בלי שאנחנו […]
באמת כבר סיימנו עם הכול. מאחד עד שלוש, כל התהליכים הפנימיים כבר התרחשו. מארבע עד שש, כבר נתנו להם את האפשרות לצאת אל הפועל. שבע הוא סיפור אחר. הוא הסיפור הפנימי של כל הסיפור. או בעצם: מה הסיפור הפנימי שאנחנו מספרים לעצמנו, כשאנחנו עושים את כל מה שאנחנו עושים, וחיים את כל החיים שאנחנו חיים? […]
למדנו שהמספרים חמש ושש מעבירים אותנו לעולם התלת ממדי. חמש נותן את הפאה העליונה, ששואפת כלפי מעלה, אל הטמיר והנעלם, ומציבה נקודת שאיפה לעתיד. בלי שאיפה לעתיד אין תקווה, ואין סיבה פנימית לקום בבוקר. מצד שני, כשאנחנו מרוכזים כל הזמן בשאיפות, אנחנו עלולים לאבד את החיבור לשטח, למציאות. אנחנו מתרגלים לחפש את המושלם, ולא מצליחים […]
המספרים חמש ושש מעבירים אותנו לעולם התלת ממדי. כבר ראינו שארבע הוא שתיים כפול שתיים: צורה עם ארבע פאות, קדימה, אחורה, ימינה ושמאלה. אבל הצורה הזו עדיין דו ממדית, כמו דף נייר. מה ייתן לה נפח? חמש היא הפאה של הקובייה שפונה כלפי מעלה, ושש היא הפאה שפונה כלפי מטה. הן שהופכות את המציאות לבעלת […]
דיברנו על אחד, הכלל שגלום בו הכול, בצורה בלולה ומעורבבת. על שתיים, ההתפתחות הבאה, ההתפצלות, כדי לתפוס מקום כלשהו ולקבל מציאות. ועל שלוש: מציאות חדשה, מרחב שבו שני ההפכים יכולים לשכון יחד, אבל הפעם בלי שאף כוח מוותר על ייחודו (שעמל ליצור אותו בשתיים), ומצד שני בלי המחלוקת ששתיים מביא איתו. אז מה הבעיה? ששלוש […]
שתיים מייצג את ההפכים. אז איך נחיה? איך הפכים ישתפו פעולה ביניהם? זהו המספר שלוש. הוא מאפשר את החיבור בין הכוחות הסותרים, ומוליד מהם דבר חדש. לכן שלוש מייצג את הנצחיות ואת החידוש המתמיד. בגוף גם בגוף הביולוגי אפשר לראות את זה. האחד הוא הזיגוטה, אותו תא בודד של הביצית המופרית, שממנו יתפתחו חיים. איך? […]
שתיים הוא הפיצול הראשון אחרי האחד. כל הזוגות שאנחנו מכירים בעולם: זכר ונקבה, ימין ושמאל, למעלה ולמטה, עשייה ומנוחה, פָּנים ואחור, פְּנים וחוץ, ועוד ועוד. ההתפרטות מתוך הכלל האחד. זו בעצם המציאות כפי שהיא מתגלה, באופן הפשוט שלה. ההפכים אפשר לאפיין אותם בשני הפכים מרכזיים: התפשטות והתרחבות, לעומת הגבלה והגדרה. כדי שתופיע מציאות כלשהי בעולם, […]
לכבוד חנוכה, ומכיוון שאנחנו סופרים שמונה לילות, מאחד עד שמונה, חשבתי לדבר מעט על משמעות המספרים האלה. מספר לכל ערב. האחד אינו הראשון הרבה פעמים אנחנו חושבים על האחד כעל מספר שאחריו בא שתיים. מבלבלים בין ה"אחד" לבין ה"ראשון". אחרי הראשון אכן מגיע שני, ואחריו שלישי. אבל אחד? יכול להיות לי תפוז אחד, וזהו. הוא […]
כל מזון עובר דרך הקיבה, נחשף לחומציות ולאחר מכן הגוף מפריש תמיסה בסיסית כדי לסתור את אותה החומציות. מה ההיגיון בכך? האם העובדה הזו יכולה להסביר לנו איך הגוף מעכל מזונות מורכבים?
מה הבעיה באכילת עמילן וחלבון באותה הארוחה? יש הסוברים שזה מקלקל את העיכול, כי לכל אחד יש תנאים שונים לעיכול. מאידך, אנו יודעים שכל אחד מהם מתעכל במקום שונה ויכול באותו המקום לקבל את התנאים הדרושים לעיכולו. אם כן, מה הבעיה?
האם תחושת רעב תמידית, שמאפיינת את המעבר לתזונה טבעית היא נכונה וכיצד אפשר למנוע אותה? תחושת רעב "תמידית" יכולה להופיע, גם בגלל הראש וגם בגלל הגוף… פירוט הסיבות והעמקה בהן – במאמר שלפניכם
כמו בכל ירק, גם בבצל ישנם חומרים מצוינים לבריאות האדם, כמו נוגד החמצון החזק קוורציטין ועוד. עם זאת, בבצל יש שמן אתרי חריף. זהו השמן הגורם לנו לדמעות כאשר אנו חותכים אותו בְּעיניים או אף חשופים. מה אפשר ללמוד מהבצל לגבי סגנון התמודדות של הגוף בחשיפה לחומר מגרה? ותכל'ס – מה לעשות?
מה בעצם מפריע לנו בלחם? הקמח הלבן? השמרים? מה עם קמח מלא? מדברים על זה כאילו זה מובן מאליו, אבל לפעמים חסר הבסיס. במאמר זה ננסה להרחיב את המבט להבנת סוגיה זו. מה משמעות תהליך ההתפחה? מה ההבדל בין לחם תעשייתי ללחם בייתי? מהו עמילופקטין? ועוד
כיצד ההנחיה בבריאות טבעית, שכדאי להתחיל את הבוקר עם פירות, מתיישבת עם ההדרכה של חז"ל לאכול "פת שחרית"? ניסיון לתירוץ קושיית פת שחרית על פי הרמב"ם ומקורות נוספים
הרבה פעמים בקליניקה, כשאני שואל נשים או גברים: "מהי תחושת רעב?" אני נתקל במבט מופתע. לכאורה זוהי שאלה פשוטה, כי אנו מתמסרים אליה הרבה פעמים ביום. אנו רגילים אליה ותמיד 'יודעים' מהי – כי אנחנו פשוט מרגישים אותה… מסתבר, שהרבה פעמים אנו טועים ופשוט מפרשים תחושות גופניות באופן לא נכון. מהן התחושות? למה אנחנו מתבלבלים? ואיך מלמדים את הגוף מחדש?
תודעה עֵרה היא תשומת לב לסיפור הפנימי המתרחש בתוכי, תוך כדי שהוא קורה. להבדיל ממודעוּת, שהיא הסבָּרת והבנת הסיפור הפנימי, לאחר שהוא כבר הסתיים. הפער בין מודעוּת לתודעה ערה, הוא כמו הפער בין חיים לדיבורים ומחשבות
כל האדם כבר כלול בזיגוטה, התא הראשון. אך תא אחד לא מספיק, התא צריך להשתכפל ובנוסף, כל תא חייב להתמיין ולקבל תפקיד ייחודי. לאחר כל זאת, כל רקמה וכל אבר חייבים לעבוד בהרמוניה עם כל שאר התאים, השונים מהם. זה ורק זה – הוא אדם וכך הוא העולם.
אנו רצים אל מה שאנו חושבים שחסר לנו. אך מאידך, המחשבה איננה המייצרת את הרצונות. הרצון הוא אין סופי וכבר קיים בנו. המחשבה היא זו המציירת מה 'נכון' ובכך מצמצת את הרצון ומכוונת אותו אל מה שחשוב 'לדעתה'
למה? כי לרגש אין שכל. אז תשאלו, ובצדק: אבל לנו יש שכל? נכון. ולכן נעשה הפרדה בין הרגש לבין הפעולות שלנו. מה זה אומר? שהעובדה שאני מרגיש עכשיו שנאה כלפי פלוני לא אומרת שאלך לפגוע בו. אבל אם אסתיר מעצמי ומאחרים שיש בי עכשיו שנאה כלפיו, זה לא יהפוך את השנאה לאהבה. התכחשות לרגשות, רק […]
ראינו שרגשות שאנחנו לא מוכנים להרגיש יוצרים בנו מקום אפל ומפחיד, שמונע אותנטיות. ולא רק באותה נקודה, אלא בכל הנפש. הנפש מאבדת מהחן שלה ומהתנועה הטבעית שלה. יש משהו ברגש שמפחיד מאוד. רגשות אינם "ממושמעים" להיגיון. יש להם "רצונות" משלהם, והם יכולים פשוט "להופיע". זה מפחיד, וזה נותן תחושה של חוסר שליטה. מעגל קסמים וכך […]
הבנו שכשאנחנו לא נותנים לעצמנו להרגיש את הרגשות ה"אסורים", אנחנו בעצם יוצרים בתוכנו מקום אפל שבו מתקבצים כל אותם רגשות. ואז? אין להם יכולת להתרוקן, להתפנות. ממש כמו רעלים שמצטברים בגוף. כשמערכת ההובלה לא מתפקדת כראוי, מצטברים רעלים ונוצרת מחלה. וכך בדיוק קורה עם רגשות אסורים: הם מצטברים, אין זרימה, ואין פינוי והקלה. ואל תטעו […]
הדבר המורגש ביותר בנו, כבני אדם, הוא כמובן הרגשות. כשמם כן הם: כל הזמן מרגישים אותם. אבל יש פעמים שבהן אנחנו מרגישים רגש, והתחושה הראשונה שעולה בעקבותיו היא בושה על כך שאנחנו מרגישים אותו. רגשות שהם טאבו יש רגשות שהם טאבו מבחינתנו. אסור להרגיש אותם, או לפחות לא כדאי. למשל: מבייש אותי שאני מרגיש צער […]
זה כלי מעשי של מל רובינס, פשוט להסבר, ודורש התמדה ביישום. הוא מבוסס על העובדה שדיברנו עליה במאמרים הקודמים: דפוס מחשבתי הוא מעגל חשמלי במוח, שרגיל להיסגר שוב ושוב באותה צורה כבר שנים רבות. זו ברירת המחדל המחשבתית שלי. הטבע הראשון שלי. לכן, כדי שאותו מעגל לא ייסגר שוב ואשאר תקוע לנצח באותה צורת תגובה, […]
ראינו שאת הקיבעון המחשבתי רכשנו בעמל ובזיעה, בדם ובדמעות, מתוך ניסיון חיים, ותמיד יש בו היגיון הישרדותי כלשהו. דפוס המחשבה כבר קנוי לנו במקום עמוק בתוכנו. לכן גם עכשיו, כשאנחנו רוצים לשכלל ולפתח אותו, כדי לחזק את הבריאות הגופנית והמנטלית שלנו ואת הבחירה החופשית שלנו, זה חייב להיות בדם, יזע ודמעות, ומתוך ניסיון רב. איך […]
במאמרים הקודמים דיברנו על קיבעון מחשבתי, על היתרונות והחסרונות שלו, ופגשנו את הפרדוקס שמגיע איתו: מצד אחד, כל קיבעון נוצר על סמך ניסיון, ויש לו יתרון התפתחותי מסוים, אחרת הוא לא היה נלמד ונרכש. לכן יש בו חוכמת חיים מסוימת. בפועל זה אומר שאנחנו לא רוצים לנתק סתם כך שום דפוס מחשבה (אלא אם הוא […]
הפרדוקס: אי אפשר בלי קיבעון מחשבתי, ואי אפשר איתו. מצד אחד, הרגלים הם הדבר שהכי מקדם את האדם. כשאני רגיל לעשות משהו, אני יכול להתמיד בו יום אחרי יום אחרי יום: אני לא צריך לחשוב עליו כל הזמן, כי כבר חשבתי. אני לא צריך לקבל לגביו החלטות, כי כבר החלטתי. ובעצם, אין לי צורך להשקיע […]
אנחנו רוכשים אמונות מגבילות במהלך השנים, מתוך ניסיון של שנים רבות. אבל מה שמוזר בכל הסיפור הוא שאנחנו משוכנעים שזה נכון. איך זה יכול להיות? מה שמתעתע במקרים האלה הוא החוויה. מה הכוונה? את הידע הזה, מה נכון ומה לא, רכשתי בעמל, בזיעה ובדמעות. רכשתי על בשרי, מניסיון. התחושה והחוויה שלי אמיתיות לגמרי. החוויה הפנימית […]
במאמר הקודם פגשנו את נטע, ילדה בת עשר שאמא שלחה אותה למכולת לקנות ירקות שהיא אוהבת. ראינו גם שכשהייתה בת חצי שנה, אמא ניסתה כמה פעמים לתת לה ירקות, ונטע "גילתה" שהיא לא אוהבת מלפפונים. ואמרנו שהידיעה הזו מאפשרת לה לקנות במהירות, בלי לטעום את כל הירקות במכולת כדי לדעת מה טעים לה. היא נותנת […]
בצורה הפשוטה ביותר: קיבעון מחשבתי הוא "כללי אצבע". כשאנחנו, כבני אדם, ניגשים לנושא מסוים, כבר יש לנו תפיסה מסוימת לגביו. כשתינוק נולד, המחשבה שלו פתוחה לגמרי. הוא לא מקובע לשום דבר: אם ייוולד בארצות הברית, ילמד אנגלית. בישראל, עברית. בצרפת, צרפתית. וזה נכון לא רק לשפה, אלא גם לכללים של תפיסת המציאות: מה אסור ומה […]
כמה קשה לפעמים להכריע, הא? אני מנסה להכריע לצד אחד, ורואה שיש גם צד שני, שגם הוא נכון, לא פחות. יש בתוכי אמביוולנטיות. אז מה עושים? שני צדדים ראינו במאמרים הקודמים שנקודת המגע ביני לבין העולם מולידה המון מחשבות, שנוצרות משטף המידע שמגיע מבחוץ ונפגש עם האישיות המיוחדת שלי. ואמרנו שיש לזה שני צדדים. הראשון, […]
יש לך תחושה של מאבק מתמיד בחיים, אבל את.ה לא מגיע.ה לשום מקום? נסו עכשיו לא לדמיין פיל לבן. קשה, הא? התמונה של הפיל חולפת בראש. תמיד מדברים על כך שהמוח מבין מה כן, ולא מה לא. זה מבנה חשוב שכדאי להכיר, כי הוא נכון לגבי הדרך שבה העולם פועל: תמיד, אבל תמיד, כל "לא" […]
במאמרים הקודמים דיברנו על תהליך הפילטור, ולמדנו דרכו שלא כל דבר נכנס פנימה. לא כל מידע, אירוע, חוויה או רגש שהתרחשו סביבי הופכים אוטומטית לחלק ממני. אני לא פח אשפה. נניח שעכשיו למדת משהו חדש, נניח על תהליך הפילטור, והוא נשמע מדהים. וכולך בהתרגשות ליישם אותו, וזה לא מצליח. אז מה? חלק מהעבודה עם הכלי […]
במאמר הקודם דיברנו על כך שכדי שידע חיצוני יהפוך לידע פנימי, חייב להיות תהליך של פילטור. כדי שייווצר מפגש אמיתי ביני לבין רעיון, אמיתי ככל שיהיה, חייב להיות ויסות. הפילטור הוא התהליך שבו אני מאפשר.ת לעצמי לא לקבל את הרעיון מיד, להתבונן בו, ולקחת את מה שאפשרי לי עכשיו. ונתנו דוגמה: נניח שלמדתי עד כמה […]
להבהרת המושג "פרדוקס הגמישות של המוח" בקצרה, אפשר לנסות לנסח זאת כך: המוח מאומן ובנוי לשמור על השגרה ועל מצב מאוזן בגוף (הומאוסטאזיס) ומתריע כאשר מופיע שינוי. לעומת זאת, כאשר אין למידה, התפתחות ושינויים הרי שהמוח מתעייף ומשתעמם בגילאים המוקדמים ומגיל 30 ומעלה חייבת להמשיך להיות למידה של דברים חדשים על מנת שהמוח לא יתנוון.
מחשבות. איך זה בדיוק עובד? אנחנו חושבים כ-50,000 מחשבות שונות ביום. זה די הרבה. זו הסיבה שהמוח הקטן שלנו, ששוקל רק כ-1,300 גרם, צורך 20% מכל החמצן של הגוף ו-20% מהדם. מחשבה יכולה להיות: עלה שראינו מתעופף ברוח. צעקה של מישהו ששמענו. ריח טוב שהרחנו. חיכוך של היד בקיר תוך כדי הליכה. זיכרון מאתמול, או […]
למערכת הפנימית, העצמית, של האדם, חוקים משלה. גם למערכת היחסים עם העולם התנהלות משלה. לכן גם המפגש עם הסביבה אצל כל אדם יהיה שונה. שני אנשים חווים בצורה שונה ואחרת את אותה הסיטואציה. גם אם ביטוי החוויה יהיה באותה המילה – הפרשנות לאותה מילה, מציאות, חוויה,תהיה שונה אצל כל אחד.
מרוב מאמרים, עוד רגע אנחנו כבר ממש מאוזנים רגשית. ושנייה אחת לפני שזה קורה, בואו נדבר רגע על תנועה. מהירות מטורפת כדור הארץ מסתובב סביב צירו במהירות עצומה של 1,675 קמ"ש בקו המשווה (ובישראל 1,435 קמ"ש). סיבוב כזה לוקח יממה, והוא שמבדיל בין יום ללילה. בואו נדמיין מד מרחק על היד של ילד שחגג היום […]
יש פערים בין הרגש לבין השכל. הרבה פעמים הפערים האלה מערערים אותנו, ואנחנו מרגישים חסרי שליטה. למרות שקיבלנו החלטה מסוימת, הרגש לא יציב: חרד, מבולבל, מלא סערות פנימיות שיוצרות רעש פנימי ענק. חוסר שקט אדיר. ואנחנו מרגישים שמשהו לא בסדר בנו. או שאנחנו לא בוגרים מספיק ולא יודעים לשלוט ברגשות, או שאנחנו באמת לא יציבים […]
במאמר הקודם דיברנו על כך שהמפגש הראשון שלי הוא איתי. עם אישיותי, עם עצמי, עצמיותי, עוצמתי, עצמאותי. ש"אני" הוא המשאב היחיד שבאמת נמצא ברשותי. והדגשנו שיש בתוכנו מערכת מרכזית שפועלת בעוצמה, גם כשאנחנו לא מצליחים לשלוט בכל הפרטים שלה. זה נכון גם בגוף: לא חייבים להכיר את כל הנימים בגוף כדי שיזרימו דם. נכון שיש […]
במאמר הקודם דיברנו על האיזון בין הזנה לבין פינוי, ועל החשיבות הקריטית שלו לבריאות. האיזון הזה נשמר כל עוד האורגניזם מסוגל לפנות פסולת לפחות באותו קצב שבו היא נוצרת בתוכנו או מתקבלת מבחוץ. כשהאיזון נשמר, אנחנו בריאים. וכשלא, מצטברים עודפים שמעמיסים על המערכת ומקשים עליה לפעול כראוי. וסיימתי בכותרת מפתיעה: גם בנפש זו בדיוק אותה […]
באחד המאמרים הקודמים הזכרנו שבזמן ריצה הלב והריאות פועלים בעוצמה, ודיברנו על פעולה כפולה שמתרחשת בעקבות זה: בצד אחד של המשוואה, הדם עובר במהירות בכל הגוף, וכל תא מקבל בצורה מרבית את החומרים המזינים שאכלנו. ובכיוון ההפוך, החזרת הפסולת מהתא אל מחוץ לגוף נעשית בצורה מיטבית ומהירה. והוספנו שהאיזון הזה, בין הזנה לבין פינוי פסולת, […]
כולנו רוצים להתפתח. להשתנות. להתחדש. שהיום יהיה שונה מיום האתמול. אבל זה לא ממש פשוט. השגרה שוחקת ומכניסה אותנו להרגלים, שלפעמים חונקים אותנו ומקבעים אותנו במקום מבחינה תודעתית. איך מאפשרים להתפתחות המתמדת להפוך לחלק משגרת החיים שלנו? היום השביעי של סוכות, מידת המלכות, מידתו של דוד המלך. מידה מאפשרת מידת המלכות היא מידה מאפשרת, לא […]
יש לנו המון תכנונים. אין יום שלא צצים לנו כמה רעיונות לקידום בכל מישורי החיים. אבל במבחן התוצאה? חלש. משהו בדרך משתבש, ואנחנו מוצאים את עצמנו בידיים ריקות. היום השישי של חג הסוכות, מידתו של יוסף הצדיק, מידת היסוד. צדיק יסוד עולם יוסף הצדיק נקרא גם "צדיק יסוד עולם", והוא מסמל את האדם ה'מחזיק' את […]
היום החמישי של חג הסוכות, מידתו של אהרן הכהן, מידת ההוד. אנו ממשיכים במסע החיים, ואין שום דרך קצרה לעבור אותם. ב'פתח אליהו', שאומרים בתפילה, אנו רואים שמידות הנצח וההוד מקבילות באברי הגוף לשתי הרגליים. מכאן אנו לומדים שיש שתי דרכים להתקדם. שתי דרכים להתקדם הדרך הראשונה היא של מידת הנצח, המשולה לרגל ימין: לאחוז […]
היום הרביעי של חג הסוכות, מידתו של משה רבנו, מידת הנצח. בכל שלושת הימים הקודמים התהלכנו. התקדמנו, היה משמעותי ומדויק, נפגשנו והתבסמנו מכל המגוון שיש לעולם להציע. הבעיה היא שהעולם הזה מלא משברים ואתגרים. לא הכל הולך חלק. ולא רק שלא הולך חלק, הרבה פעמים הולך גרוע, ויש כישלונות. אנחנו מסתכלים מבחוץ על עצמנו ורואים […]
היום השלישי של חג הסוכות, מידתו של יעקב אבינו, מידת התפארת. את מידת התפארת ננסה להסביר דרך המילה מפגש. את מידת החסד הסברנו כניסיון להשלים את החסר ולקדם את עצמנו ואת העולם. את הגבורה הסברנו ככזו שמאפשרת מקצב נכון של החיים. התפארת היא הרגע שבו כל החלקים מתחברים יחד. זה הרגע שבו אנו שוהים. אבל […]
אנו נכנסים ליום השני של סוכות, מידתו של יצחק אבינו, מידת הגבורה. תפקידה הוא לייצר דיוק. או במילים אחרות: לייצר גבול לתנועה להשלים את החסר, את הצורך לקבל. כך בעצם תכונה זו מייצרת מקצב נכון של קבלה, ללא הגזמה. השלמת החסר בצורה מדויקת. התנועה להשלים את החיסרון, שעליה דיברנו אתמול, ממשיכה ואיננה פוסקת. אלא שההגבלה […]
אנחנו נכנסים ליום ראשון של סוכות, שמכוון כנגד אברהם אבינו, בעל מידת החסד. אברהם הוא הראשון, וננסה להתחיל מהתחלה. מהתנועה הראשונה שלנו אל העולם: כבר מיד כשאנו "יורדים" אל העולם, נוצר בנו חֶסר, צורך שעליי להשלים. אני חייב לאכול, לישון, לשתות, לקבל אהבה ועוד ועוד. גם העולם עצמו חסר. כל הזמן יש שחיקה של החומר, […]
אופי השינה משמעותי לבריאות. איך מתכוננים לשינה? מה הם מחזורי השינה? כמה ומתי מומלץ לישון? מלבד החלק הפיזי, מה אנו יכולים ללמוד מהצורך לישון? האם שינה היא בזבוז זמן? והאם התקדמות מתרחשת רק בזמן עשייה?
בגישת מאפשרים, הדואליות אינה מהווה פער, אלא היא ביטוי של שני קצוות על פני ציר אחד. מעין שני קטבים, המייצרים מתח של הולכה ומאפשרים לייצר חשמל. בעצם דואליות מייצגת תנועה, תנועת חיים. על פי גישה זו אנו נאמר, שבטבעו, האדם כולל בתוכו את שני קטבים ולאמיתו של דבר ציר התנועה ביניהם זורם בצורה נינוחה וטבעית.
משפטים כמו "אני חסר ביטחון", "אני יודעת להקשיב", הם הגדרת ה'אני' לפי המשמעות החיצונית. משום שהגדרת ה'אני' לפי המשמעות הפנימית איננה שיפוטית. המשפטים יהיו – "יש בי את הכוח להקשיב", "יש בי את הכוח לתת מקום לאחר". חלק משמעותי מהגדרת 'האני' הוא ההפרדה בין האישיות לבין כוחות הנפש.
איננו יכולים בכל יום לקבל מחדש החלטות לגבי כל הדברים אותם אנחנו עוברים בחיינו. מסיבה זו אנו לומדים מניסיון. כלומר, אנו 'מקבלים על עצמנו' מעין כללי אצבע, שלאורם אנו הולכים. הם מסייעים לנו להתנהל בחיי היום יום, בכדי שיהיה לנו מצע שעל גביו אנו יכולים לקבל החלטות. הבעיה היא, שהחלטות אלו הינן חיוניות מחד והרבה פעמים מטעות מאידך. אז מה עושים?
בהתחלה אנחנו מגדירים אותו במושגים בוסריים, בכדי שנוכל לדבר עליו. אבל, המושגים ישתכללו ויהיו שונים לחלוטין בסוף התהליך. הגדרת האני היא מחויבת, אבל טעות היא להישאר בהגדרה הראשונית. זהו תהליך מתמשך, ההולך ומתפתח כל הזמן
שלוש הוא העולם הבא, אליו הכל זורם. צמיחה היא התנועה על הציר. הכיוון הוא מתוך מה שכבר הכל קיים, ליצור מציאות חדשה של כל מה שקיים בי עם כל הפרטים. גם ברובד הנאצל יותר זה כך: בהתחלה הייתי מחובר אל הבורא, אחר כך הוא הפריד אותי ממנו ולבסוף אנחנו מתאחדים שוב, מרצון = הרצון האישי הפרטי הנבדל שלי רוצה את החיבור ונוצר כאן שלוש חדש.
מי שמנהל את כל כוחות הנפש, היא האישיות. ככל שהאישיות יותר נוכחת, יותר מכירה את הכוחות שלה, את הנטיות הטבעיות וההטיות שהיא מייצרת עבורה – הרי שהיא מסוגלת לבחור באופן חירותי יותר ופחות כפי הטבע הראשוני שלה.
בתהליך הכרה כנה ואמיתי, אנו חושפים באומץ, הן את הנטיות שלנו והן את הכוחות החדשים שיש בנו – ואנו מעזים להישיר אליהם מבט ולומר באומץ: למרות שפספסתי אתכם שנים רבות, אני מוכן להתמודד גם עם האמירה האישית שעד כה חייתי בחושך וגם עם הכוחות הנדרשים ממני כדי להרגיל את הנפש להפסיק להיצמד אל אותן אסטרטגיות מוכרות ולפתח אסטרטגיות רחבות טווח הרבה יותר, הכוללות את כל כוחות האישיות.
ההתפתחות היא מפירוד, צמצום, הפרטה לאחידים. לכל פרט בבריאה יש את האחידות שלו – המיוחדות שלו שקשורה אל האחדות הכלל – המקור הראשיתי. הצורך בתנועה מהאחדות אל האחידות מחויב על מנת לאפשר מפגשים בבריאה.
האישיות של האדם – היא אחת, אף על פי שיש בה הרבה כוחות שהיא נחלקת אליהן. כל כוח הוא אמת ונכון, אך הוא חלקי וחייב להשתבץ במקומו הראוי. על כל המהלך הזה שולטת האישיות של האדם. האדם איננו שכל ואיננו רגש. איננו גוף ואף איננו נשמה. כל אלה הם חלקים בתוכו. האדם כולל את כולם.
החיים הם "עֵרים" – מלאי תנועות ותזוזות, המפעילות עלינו כוחות מצדדים שונים. על כן, איזון "עֵר" הוא איזון דינמי, לא סטטי. איזון זה מבטא את היכולת לחזור אל נקודת שיווי המשקל הפנימי, תוך כדי תנועה.
מה בריא יותר שמן מטוגן, מבושל או אפוי? מהו הכולסטרול הרע? האם שמן זית עדיף על שימוש בשמנים אחרים? כדאי להוסיף שמן קוקוס לתפריט? מהו שמן מזוכך ומהו מזוקק?
שבירת שגרה נמצאת כבר באופן טבעי בגוף הביולוגי. מהם הכוחות השמורים באופן טבעי לשבירת שגרה ולמצבי חירום? האם מצב חירום מידי פעם הוא טוב? כיצד הטבע מתכונן למצבי חירום? מהם המשאבים הכי חשובים הדרושים לגוף בזמני החירום? על מצבי חירום – וכיצד הטבע מתמודד איתם
מהי הפעילות הגופנית המומלצת לבריאות הגוף? מהו אורח חיים יושבני ומה הן ההמלצות למניעת אורח חיים כזה? כמה כדאי שהדופק יעלה בזמן פעילות גופנית ולמ הצריך לשים לב בתרגילי כוח וגמישות?
האם כדאי לצרוך תוספים של ויטמינים ומינרלים בתזונה הטבעית? האם הגוף מייצר ויטמין B12 באופן טבעי? ומה הם המדדים הרצויים לבריאות מיטבית? באילו מקרים אסור לקחת תוספים מסוימים?
הרצון האנושי הופך את האפשרות לאפשרית. כאשר הדבר אפשרי – האפשרות לדבר שיקרה, כבר נמצאת, קיימת. האפשרות היא הדרך, הגישה, עליה אנו צועדים. אנו סוללים את הדרך, אבל חייבים ללכת בה בכדי להגיע
המוח בנוי מעגלים מעגלים של הולכה חשמלית. מעגלים נסגרים ומעגלים נפתחים. ככל שגיוון החשיבה והגירוי החשיבתי שלנו יהיה גדול יותר – כך יפעלו אזורים שונים במוח ומעגלים נוספים במוח (לכל אזור כשרון מיוחד משלו) יבואו לידי ביטוי. מאידך, ככל שדרכי החשיבה שלנו יהיו חד ממדיים וחוזרים על עצמם, הרי שהמעגלים הנוספים יתנוונו מהר יותר עם הגיל המתבגר ואילו אותם מעגלים בהם השתמשנו באופן עקבי יישארו להיות המעגלים היחידים שאיתם אנו חושבים ופועלים ויהפכו להיות דומיננטיים מידי.
כיצד נהפוך את השינוי למציאות? יש השקעה שנדרשת בכל דבר שאנו רוצים לפתח. השקעה כספית, רגשית, השקעה בחלומות, או השקעה של זמן. כל אלו הינם משאבים אישיים שלנו, שאנחנו חייבים 'לבזבז' כדי לפתח את הדבר אותו אנו רוצים. בכל דבר אמיתי נדרשת, בראש ובראשונה השקעה אמיתית: להסכים להשקיע משאבים בנושא המדובר, לבדוק שיש סיכוי ולהאמין בסיכוי שיתגשם. עכשיו אפשר להתחיל בשינוי.
כמו כל גוף חי – אנו זקוקים לאנרגיה כדי לחיות. מסיבה זו אנו יוצאים 'לצוד' – הולכים למטבח, פותחים את המקרר, או חושבים על מסעדה טובה בקרבת מקום. מחפשים מזון, או במילים אחרות – מחפשים מקור אנרגיה. את התחושה הזו של האנרגיה אחרי ארוחה אנו מרגישים בכל הגוף, ואנרגיה זו מיוצרת בכל תא ותא מהגוף שלנו.
אנו רגילים לייחס חשיבות גדולה מאוד לשאלה 'מה אנחנו אוכלים'. בנושא זה נכתבו פורומים שלמים ומחקרים עד אין קץ. האמת היא שלשאלה איך אנחנו אוכלים, ישנה חשיבות גדולה ומשמעותית, פעמים רבות יותר מאשר מה אנחנו אוכלים. במאמר זה ננסה לגעת בכללים הנובעים מעובדה ביולוגית פשוטה, ללא יחסי ציבור ראויים.
מתי נכון לאכול פירות? האם צריך להפריד בין פירות מתוקים לחמוצים? האם נשים בהריון עם סוכרת יכולות לאכול פירות, והאם בעלי כבד שומני יכולים להוסיף פירות לתפריט?
אנו חושבים שאנו מכירים את תחושת הרעב מקרוב אבל האמת היא שאיבדנו אותה. אז מה גורם לנו לאבד את תחושת הרעב האמתית? הסיבות הן מגוונות . במאמר ה תוכלו לזהות מה היא הסיבה שלכם.
רעב אמיתי הנו צורך פיזיולוגי של הגוף הנובע מחוסר של תאי הגוף בחומרים לצורכי אנרגיה, או בנייה, לצורך פעילותם הביולוגית. לשם כך, יש בגוף מספר מנגנונים שנותנים למוח חיווי לגבי שובע או רעב , אך אף אחד מהם איננו גירוי המגיע מבחוץ, אלא צורך המגיע מבפנים. איך יודעים האם זו תחושת רעב אמיתית, או תיאבון המגיע מגירוי חיצוני?
אחת הסיבות לחולי, יכולה להיות לעיסה מהירה. לכן, כדאי להפנות את תשומת הלב, לאופן הלעיסה, בכדי למנוע מחלות ולהיות בריאים יותר. יתרונות הלעיסה הם רבים. מהם?
תזונה טבעית היא דרך חיים. לכל ההולכים בדרך התזונה הטבעית מתעוררות שאלות רבות בנושא התזונה. כאן תוכלו לקבל מידע בנושא התזונה לפי עקרונות הבריאות הטבעית ומאפשרים – גישה לחיים בריאים
כשאוכלים יתר על המידה איברי העיכול מותשים ונחלשים ומערכת העיכול אינה מתפקדת כראוי. ולכן ההמלצה היא לא לאכול עד שמרגישים שובע מלא, אלה להשאיר קיבה מעט ריקה.
מהו התפריט הנכון לאישה בהריון? אילו מזונות מגבירים חלב והאם יש קשר בין שינה להגברת חלב? האם עשב חיטה מתאים לנשים בהריון? ומה חשיבות בדיקת העמסת סוכר בזמן הריון?
אנו אוכלים מזון מבושל ומאוד מתובל והגוף מבקש לשתות בזמן הארוחה. שתיה בזמן הארוחה משבשת את העיכול. מומלץ לשתות מינימום עשר דקות לפני הארוחה או שעה לאחריה.
האם בבדיקת דם רגילה, ניתן לבדוק את רמת הסוכר, בצורה וודאית, על מנת לאבחן מצב של טרום סוכרת? האם יש בדיקות אמינות יותר? מה החשיבות של בדיקת דם לרמת האינסולין בדם?
מכיוון שאנו מסונכרנים עם אור השמש, יש הפרשה פחותה של אנזימי עיכול בלילה, ביחס להפרשתם באמצע היום. אם נתחשב גם בשקיעה וגם בכך שקמים היום מאוחר מהזריחה, נראה כי זמן סיום האכילה הראוי הוא סביב 19:00-20:00 בקיץ וסביב 18:00 בחורף.
האם בבשר גדלים חיידקים? ממה חיידקים ניזונים? והאם שינוי תפריט מאכילת בשר לטבעוניות משפיעה על צמצום אותם החיידקים בגוף? מה הקשר בין מעבר לתפריט בריא וגזים?
מדוע אין לאכול מיד עם הקימה? כי אין צורך: עוד לא הזענו ולא עשינו שום פעילות הדורשת שריפת סוכר. מאידך, כל מאגרי הסוכר והגליקוגן בגוף מלאים עדיין מארוחת הערב ואין צורך באוכל. בנוסף, אנו מפנים את אנרגית הגוף להמשיך את פעולת פינוי הפסולת של הלילה.
לעיתים הגוף מבקש לאכול אוכל חם ומבושל, האם כדאי ,אם בכלל אז מתי, ומה הם החסרונות והיתרונות של מזון מבושל? האם ישנם מקרים מיוחדים בהם כדאי מלכתחילה לאכול מזון כזה?
הנטייה הטבעית היא להיות לא רעבים בשעת מחלה, ניכר ביותר אצל ילדים שלא אִיבדו אינסטינקט זה. בזמן של מחלה אקוטית, המזון מחליש את החולה ומחזק (מזין) את המחלה. התפיסה המוטעית לתת לחולה לאכול כדי שיתחזק היא זו שדווקא מחלישה את הגוף ומאריכה את זמן המחלה.
נתינת כלים מחשבתיים, המייצרים גישה כוללת לתהליך שאנו עוברים, בדרך אל הבריאות. איננו מתמקדים התמקדות צרה בפרט אחד ו'מתאבדים' להשיג אותו, תוך התעלמות מצרכים אחרים שיש לאותו האדם. גישה כזו, כוללת התחשבות בכל התנאים, הדרושים לשלמות האדם: הן לבריאות הגוף, הן לשמחת הלב, לסקרנות המחשבה והן לתשוקת הרצון – כאשר כל אלה חוברים יחד, נוצר מהלך הרמוני המאגד יחד שני הפכים: את הדרך ואת התוצאה – ואז נהנים בדרך.
זה קורה לכולנו מדי פעם, ויש מי שזה קורה להם לעיתים קרובות יותר. הרגשה שפשוט חסר לי אוויר, ואני רוצה לקחת עוד אוויר, ונוצר לי לחץ מזה שאין לי מספיק. כל התחושה היא שהנשימות שלי לא עמוקות מספיק. הנה תרגיל נשימה נוסף וחשוב מאוד, שמתאים לזמנים כאלה. הוא מצוין גם לחולי אסתמה. נשימת חֶסר בתרגיל […]
דיברנו הרבה על נשימה, והתחלנו להתאמן בנשימה סרעפתית. עכשיו אני רוצה להציע שני תרגילי נשימה, שכל אחד מהם עוסק בהרגעה בדרך אחרת. הנה הראשון. תרגיל 4-7-8 התרגיל של ד"ר אנדרו וייל פותח במקור להרגעה לפני השינה. מצאתי שהוא מסייע גם לפני אירועים שבהם רוצים להיות ממוקדים ורגועים בו זמנית, כמו עלייה לבמה, הופעה או כל […]
במאמר הקודם דיברנו על החשיבות של הנשימה מהאף, ועל היותה קריטית לבריאות שלנו. אז איך נושמים נכון? הנשימה הבסיסית היא נשימת בטן. היא כוללת תנועה של הסרעפת, ונקראת נשימה בטנית כי בזמן השאיפה, כשאנחנו מכניסים אוויר, הבטן מתנפחת. מה קורה בנשימה מלאה? הסרעפת יורדת כלפי מטה, לתוך חלל הבטן. בעצם היא נכנסת לגבול של מערכת […]
עלינו להתחשב בקצב העיכול גם לגבי סדרי האכילה. לאפשר למערכת להתנקות ובעצם גם לנוח, לפני שמתחילים 'סיבוב' חדש…מכיוון שלכל מאכל סגנון עיכולי שונה וזמן עיכול שונה, צריך לאכול בצורה כזו שתאפשר עיכול מיטבי של כל סוג מזון.
במאמר הקודם התחלנו לעסוק בכך שמערכת הנשימה היא מערכת עצמאית, שפועלת במנגנון אוטומטי, ולכן במהלך היום אנחנו לא מודעים לנשימה שלנו. למדנו שהנשימה היא תנאי ליצירת האנרגיה בגוף ואחראית להזנת התאים, ואפילו איך זה עובד: החומרים שמזינים את התאים נקשרים לחמצן שבתא, וכך מופקת האנרגיה. איך הנשימה מסייעת לבריאות? כשאנחנו מודעים לנשימה שלנו, יש לנו […]
מערכת הנשימה היא מערכת עצמאית שפועלת במנגנון אוטומטי, ולכן במהלך היום אנחנו לא מודעים לנשימה שלנו. הנשימה היא מקור האנרגיה בגוף, והיא אחראית להזנת התאים. איך זה עובד? החומרים שמזינים את התאים נקשרים לחמצן שנמצא בתא, וכך מופקת האנרגיה בתא. אדם שלא נושם נכון, כלומר שמערכת הנשימה שלו לא עובדת כמו שצריך, לא מספק מספיק […]
זה לא מפסיק אפילו לרגע. אנחנו נושמים. כל יום, כל רגע, כל הזמן. התרגלנו לנשום בלי הפוגה, אבל באמת, זהו מערך מטורף של תאים שעובדים יחד. עד כמה מטורף? נתחיל מהעובדה הפשוטה שהריאות נושמות כ-8,500 ליטר אוויר ביום אחד בלבד. איך החישוב הזה עובד? אנחנו נושמים בממוצע כ-12 נשימות בדקה, ובכל נשימה הריאות מחליפות כחצי […]
כאשר קר מידי, חם מידי, או שיש עייפות גדולה, חוסר כוחות ומוטיבציה, אנו מרגישים בחוסר נוחות. חוסר הנוחות לא מאפשר עיכול אנזימטי תקין, מכיוון שכעת הגוף מתמודד עם האתגר הגופני, או הנפשי.
עיכול סדיר דורש מהגוף שלנו תשומת לב מלאה, המתבטאת באספקה מוגברת של דם ואנרגיה עצבית למערכת העיכול. פעולה פיזית מפנה את האנרגיה שלנו לשרירים השונים ואילו מאמץ מחשבתי ורגשי משתמשים באנרגיית הגוף להתמודדות עם המאמץ. אפשר לאכול לאחר שגוף או הנפש נרגעו מהמאמץ וחזרו למסלולם הרגיל.
אנו עסוקים רבות בשאלה מה לאכול, אבל האמת היא, שלשאלה איך אנחנו אוכלים, יש חשיבות גדולה ומכרעת לבריאות שלנו. הנה 10 כללים לאכילה נכונה על פי הרמב"ם ומקורות נוספים
במאמרים הקודמים בסדרה העמקנו בעניין השינה. יש ערך גדול בהבנה של כל עניין לעומק, ואז הרבה יותר קל גם ליישם. עכשיו אני רוצה לסכם עשרים עצות מעשיות, שיהפכו את השינה שלך לטובה בהרבה וייתנו לך עוגן בריאותי חשוב מאוד. נתחיל. להתרגל לעבוד עם מסנן אור כחול בטלפון (יש אפשרות כזו בהגדרות של רוב הטלפונים החכמים). […]
הבריאות הטבעית כוללת בתוכה עקרונות ברורים ליישום אורח חיים בריא בכל מערכות הגוף. לעיתים ההתמדה באורח החיים הבריא לפי העקרונות מאתגרת ומעוררת מפגש עם התמודדויות פנימיות הנוגעות בנקודות מהותיות בתוכנו. בבריאות הטבעית התהליכית יש התייחסות מעמיקה לאותם מפגשים בתוכנו, מתוך הקשבה, הכלה, ונתינת מקום אמיתי למה שמתעורר כאן ועכשיו ועם זאת נתינת כלים ע"י הכרה בדפוסי מחשבה, תפיסות עולם, והתבוננות כנה במערכת היחסים עם ה'עצמי' ועם העולם ,להגשמת המטרה והתמדה באורח החיים הבריא ובאפשרות ליישום השינוי והריפוי.
כמעט כל מערכת בגוף מושפעת מהכמות ומהאיכות של שנת הלילה שלנו. השינה משפיעה על כמות האוכל שנאכל, על מהירות חילוף החומרים, על השאלה אם נשמין או נרזה, ואם נצליח להימנע מהידבקות במחלות. היא משפיעה על מידת היצירתיות וחדות המחשבה שלנו, על ההתמודדות עם מתח, על מהירות עיבוד המידע והלמידה, ועל היכולת לארגן זיכרונות. המון דברים. […]
מה הקשר בין שינה להורמונים? יש הורמון אחד שממש זקוק לשינה כדי להשתחרר: הורמון הגדילה. כעשרים עד שלושים דקות אחרי שאנחנו נרדמים, בלוטת יותרת המוח מתחילה להפריש את הורמון הגדילה. אמנם היא עושה זאת לאורך כל הלילה, אבל באותו שחרור ראשון רמת ההורמון מגיעה לשיאה היומי. לא רק ילדים זקוקים להורמון גדילה הורמון הגדילה לא […]
במאמר הקודם דיברנו על השעון הביולוגי ועל המקצבים שיש לנו בגוף. גם לשינה יש מקצב משלה: מחזור שינה שנע בין 90 ל-120 דקות. המקצב הזה תלוי רבות בשני משתנים חשובים: האור וטמפרטורת הגוף. האור העין נחשפת לאור דרך קולטני אור (פוטורצפטורים) שבתוכה, והיא המבשרת למוח שהגיע הזמן להתעורר. זה מתבטא בעלייה מתונה של טמפרטורת הגוף […]
זהו אחד המפתחות החשובים ביותר לבריאות שלנו: השינה. כדי להבין מאיפה מתחילות הבעיות בשינה, ולמה היא כל כך קריטית לבריאות, צריך להבין קצת יותר לעומק את תפקידה. והשינה תלויה בשעון הביולוגי. לכולנו יש שעון ביולוגי שעון ביולוגי, בהגדרתו, הוא מקצב פנימי שמתרחש באופן ספונטני, ולא רק כתוצאה מתנאי הסביבה או מהשפעות חיצוניות. בכל גוף חי […]
ארוחת ערב בפתח… אנו מגיעים אליה לאחר יום עבודה מפרך ובגלל עומס העבודה לא אוכלים בצורה מסודרת ולא אוכלים מספיק! עכשיו, כשמגיעים הביתה בערב, זה הזמן לפיצוי – גם קלורי וגם רגשי… מה שיוצר תגובה של חיפוש מזון. הופכים להיות ציידים לקטים, אבל במטבח… מה עושים?
אחד הנושאים שהכי מטרידים אנשים בנושא הבריאות, הוא: איך בונים סדר יום תזונתי? יש בזה הרבה שיטות והמון בלבול. אז מה הדרך? נתחיל לבנות סדר יום מהקל אל הכבד. גישה בריאה לסדר יום
זו המציאות שלנו… כמעט כולנו נמצאים חלק משמעותי מהיום בישיבה על כיסא. אז ילללא… קחו 5 תרגילים לחיזוק קרקעית / רצפת האגן בישיבה, שאפשר ליישם תוך כדי מהלך היום
כיצד נהפוך את פגישות העבודה שלנו לבריאותיות יותר? אנו מוצאים את עצמנו יושבים יותר ויותר. חלק ניכר, בגלל פגישות ארוכות. אז אנחנו מנסים לפצות וקצת לזוז, או לעשות יותר כושר אחרי העבודה. אבל… האם יש דרך להפוך אותן לאשכרה בריאוֹת?? walk meetings… נעים להכיר…